בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשתו של עובד שפרש לפנסיית נכות, להכיר בשכר הקובע לפנסיה, את רכיבי השכר הנוספים: אחזקת רכב, תוספת אחזקה (תוספת מחלקתית), החזר ביטוח לאומי ופרמיה, כחלק משכרו הקובע לצורך חישוב הפיצויים.
חדד, העובד שפרש, טען כי על החברה שהעסיקה אותו, העוגנפלסט בע"מ, לשלם לו פיצויים נוספים בגין 35 שנות עבודתו אצלה, לרבות דמי הבראה. חדד העמיד את תביעתו על סך של כ-350,000 ש"ח, בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. בית הדין הארצי דחה (22.1.07) את התביעה במלואה ופסק שניים. האחד, פרישה לפנסיית נכות אינה כדין פיטורין. שניים, רכיבי השכר הנוספים, אינם מהווים חלק מהשכר הקובע לצורכי חישוב פיצויים.
בפני בית הדין עמדו שני ערעורים. חדד עירער על דחיית תביעתו, באמצעות עוה"ד אלון קורן ושלי שהרבני. מנגד ערערה העוגנפלסט, באמצעות עו"ד מיכל גריידי, על אי חיוב חדד בהוצאותיה בהליכים, אף כי תביעתו נדחתה במלואה.
בית הדין הארצי לעבודה בירושלים קבע, שביה"ד האזורי לעבודה יישם נכונה את הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים ופסק שיש לאשר את פסק דינו המנומק של בית הדין האזורי ולא לקבל את ערעורו של חדד מכיוון שלא מגיעים לו הסכומים שדרש.
באשר לערעור החברה קבע בית הדין הארצי לעבודה, שלאור סכום התביעה ודחייתה המוחלטת על-ידי בית הדין האזורי לעבודה, יש מקום לחייב את חדד בהוצאות משפט. לכן, חייב בית הדין את חדד לשלם לחברה הוצאות על ההתדיינות בשתי הערכאות. ביה"ד פסק לחברה 5,000 ש"ח הוצאות.
