ביקוש עולמי לפלפל נקי מחומרי הדברה נוצר בעקבות גילוי אחוזים גבוהים של חומרי הדברה אסורים בפלפל ספרדי. רוב רשתות השיווק באנגליה (טסקו, סיינסבורי, מרקס אנד ספנסר, מוריסון ואחרים), הרשתות הגרמניות הגדולות (רווה, אלדי, לידל, פלוס, קאופלנד ואחרות) ורשתות השיווק במדינות אחרות העדיפו לרכוש רק פלפל ישראלי, למרות שמחירו היה יותר מכפול ממחיר פלפל ספרדי. כך דיווח ארגון מגדלי הירקות.
בחברת "אגרקסקו" לא מתפלאים על ההישג. זאת משום שהחברה הקימה מערכת לפיקוח, ניטור ואבטחת איכות, שהיתה ראשונה מסוגה. המערכת הנקראת "אקופרש", החלה לפעול במחצית הראשונה של שנות התשעים. היא מבטיחה ניהול איכות ורמת פיקוח גבוהות על כל משקי הייצוא, ביחד עם בדיקות חומרי הדברה רצופות ובדיקות של מי השטיפה, המוודאות את ניקיון התוצרת המיוצרת בארץ. רק לאחר שנים מספר, הקימו האירופים מערכת דומה הקרויה "יורפ-גאפ", אשר אימצה חלק ניכר מטכניקות ניהול האיכות והניטור שפותחו בישראל.
המידע על מציאת חומרי הדברה בפלפל הספרדי התגלה בבדיקות שערכו רשתות השיווק הגרמניות בחודש דצמבר 2006. הוא פורסם תחילה בעיתונות המקצועית, ולאחר מכן גלש לעיתונות היומית באירופה. עם פרסום המידע, הוחמרה רמת הבדיקות גם באנגליה, בהולנד ואפילו בצרפת ובמדינות אחרות, שבדרך כלל מקפידות פחות בנושא. הפרסום והרעש התקשורתי גרמו לעצירה כמעט מוחלטת של יצוא הפלפל מספרד לאירופה.
הפלפל הספרדי מהווה בתקופה זו של השנה כמעט 80% מכלל צריכת הפלפל באירופה, ועצירה זו גרמה לכך שהשוק שיווע לפלפל, אך לא ניתן היה לענות על הביקוש. כתוצאה מכך, מחירי הפלפל הישראלי זינקו מרמה של כ-9-8 אירו לקרטון לרמות מחיר של 24-22 אירו.
ממשלת ספרד קבעה כי לא יאושר לייצא פלפל משום חלקה באלמריה (אזור גידול פלפל בהיקף של כ-80,000 דונם) ללא בדיקת חומרי הדברה ממשלתית, שתלווה בתעודה רשמית. נעקרו חלקות המגדלים שבהן נמצאו חומרי ההדברה האסורים, והמגדלים נקנסו בסכומי כסף גדולים, שבחלק מהמקרים הגיעו ל-100,000 אירו ויותר. בנוסף לכל אלה, החליטה ממשלת ספרד לתבוע את המגדלים הללו בתביעה משפטית על הרעלת הציבור, שכן כל הפרי מהחלקות, שנפסלו לייצוא, זרם לשוק המקומי בספרד.
