משה בלחסן ומשפחתו התארחו בחודש ספטמבר אשתקד במלון הנסיכה באילת. בלחסן החנה את רכבו בשעות הערב בחניה של המלון, כשגלשן וציוד גלישה קשורים לגג הרכב, ובבוקר גילה שנגנבו. בלחסן תבע את חברת לקסן ישראל בע"מ, בעלת מלון הנסיכה, בבית המשפט לתביעות קטנות באילת בסכום של 15,215 שקל. לטענתו, המלון התרשל בשמירת על רכב שחנה בחניה שמורה ומתוחמת, לאורחי המלון ושבסמוך לה נמצא חניון תת-קרקעי עם שומר ואחריותו של המלון נובעת מחוק השומרים. בלחסן הסב לדבריו, את תשומת לבו של השומר לציוד היקר, וכשביקש לחנות בחניה תת-קרקעית, נאמר לו שהיא מלאה.
בכתב ההגנה הודתה חברת לקסן ישראל בע"מ שהרכב חנה בחניית המלון וטענה שהעמידה לרשות האורחים, מתחם סגור ומאובטח, לאחסון ציוד, ובלחסן התעצל להשתמש בו. בכך יצאה ידי חובתה על-פי חוק השומרים. בלחסן הואשם ברשלנות של 100 אחוז כשהפקיר ציוד על גג רכב שאינו מוגן בחניה פתוחה. החברה הוסיפה שלא ניתן למנוע גניבה גם מחניון תת-קרקעי והשומר לא בודק אם לאורחים יש בעלות על הציוד. בדיון בפני השופטת דפנה בלטמן-קדראי, טען נציג הנתבעת, לראשונה, שהחניון אינו שייך למלון והשופטת דחתה את הטענה שמהווה הרחבת חזית ואף לא הוכחה. "נוכח עמדת הנתבעת בכתב ההגנה אין היא יכולה להתקבל".
בפסק הדין נקבע שבלחסן הוכיח שהגניבה אירעה בחניון המלון והשומר, או עובד אחר, לא המליצו, בשום שלב, שיאחסן את הציוד במקום אחר. "מדובר בציוד כבד ששוקל לפחות 20 קילו ופירוקו מהרכב לשם אחסונו בחדר במלון בוודאי אינו פתרון טריוויאלי". לדברי השופטת, בלחסן היה מודע שהרכב חונה בחניון חיצוני, שמוגן פחות מחניון פנימי, תת-קרקעי, ולא הוכח שהמלון העמיד לרשותו מתחם לשמירת ציוד והשומר לא כיוון אותו לשם. השופטת הפנתה לסעיף 12 לחוק השומרים לפיו שומר שמטרת שמירתו טפלה למטרת החזקת הנכס, פטור מאחריות אם אובדן או נזק לנכס נגרם שלא ברשלנותו.
"הפניית תשומת לב האורחים שאין שמירה במגרש החניה, ולמתחם בו קיימת שמירה, היתה פוטרת את הנתבעת מאחריות. הנתבעת לא הציגה ראיות להעדר רשלנות, נסיבות הגניבה, אופן התרחשותה, מידת האפשרות של השומר למנוע אותה וכד'. בנסיבות אלה יש לקבוע שהנתבעת היתה אחראית לשמירת ציוד שהיה בחזקת המלון במגרש החניה". השופטת הוסיפה שלבלחסן, היתה רשלנות תורמת של 50 אחוז, "כשהיה ער לסיכונים שבהשארת ציוד במגרש החניה. אומנם הפנה את השומר לצורך בהשגחה על הציוד, אך לא התרשמתי שהשומר קיבל זאת על עצמו במפורש, והתרשמתי שהתובע קיבל על עצמו סיכון מסוים בהשארת הציוד במקום שבו הושאר והוא אף נמנע מלהגיש תלונה בגין הגניבה במשטרה".
החברה חויבה לשלם לבלחסן 6,000 שקל שכוללים הוצאות ועוגמת נפש, "שנגרמה לו בגין הגניבה ופגמה באפשרות בילוי חופשתו".
השופטת בלטמן-קדראי שוב שכחה לציין בפסק הדין שניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
