אדיבה פדיל בילה עם בני משפחתו בחודש אוגוסט 2005, במלון "מרינה קלאב אילת". החדר נפרץ בלילה הראשון ונגנב ארנק ובו 2,000 שקל ומסמכים. פדיל תבע את חברת דרלון בע"מ, בעלת המלון בבית המשפט לתביעות קטנות באילת בסכום של 14,000 שקל. פדיל ביקש את הסכום שנגנב בתוספת 12,000 שקל בגין עוגמת נפש והוצאות. לטענתו, מנעול הדלת היה שבור, ואיפשר את הפריצה, והאירוע באחריות המלון. פדיל הוסיף שלפני הפריצה, ביקש לעבור חדר והובטח שהדבר ייעשה למחרת. הוא צרף אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה.
בכתב ההגנה טענה החברה שבחדר היתה כספת, ללא תשלום, ופדיל לא השתמש בה ולא הודיע על כספים שברשותו, בהתאם לסעיף 12 (ג) לחוק השומרים: "היו הנכסים כספיים...לא יחול סעיף קטן (ב) אלא אם הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו" - מכאן שאינה אחראית לגניבה. עוד נטען שבקבלה תלוי שלט גדול המודיע לאורחים על הכספות בחדרים וכך גם בכרטיס הרישום עליו חותם האורח. לדברי החברה, פקיד לילה ראה שדלת חדרו של פדיל הושארה פתוחה ומנעול הדלת היה תקין ולא נמצאו סימני פריצה. כמו כן במלון לא נרשמו פריצות וגניבות נוספות.
בפסק הדין קבעה השופטת דפנה בלטמן-קדראי, שהתובע לא הוכיח שהמנעול היה פגום ומידת אחריותו של המלון לנכסי אורחיו, כשומר שכר, בסעיף 12(ג) פוטרת אותו מאחריות אם אורח לא הודיע ולא מסר להחזקתו כספים. "בעניינו הוגשה תביעה בגין גניבת כספים שלא נשמרו בכספת שהיתה במלון ולא התקיים לגביהם הסיפא לסעיף 12 (ג). לכן לא היה המלון אחראי לשמירת הכספים".
השופטת הדגישה שהדעות חלוקות אם אחריות בית המלון הינה כשומר שכר ששמירתו טפלה למטרה העיקרית, אם לאו. "בעניינו קמה אחריות לבית המלון על שמירת נכסי התובע על-פי כל אחת מדרגות חובת השמירה של שומר שכר. אניח לטובתה כי פטורה היא מאחריות ככל שהוכיחה שהנזק נגרם שלא ברשלנותה".
לדברי השופטת, המלון לא העיד את הפקיד שראה את דלת חדרו של התובע פתוחה ולא הוכיח שלא התרשל, "לכן על הנתבעת האחריות לפיצוי התובע בגין גניבת הארנק ומסמכיו". התובע לא הציג ראיות לנזק שנגרם ולא הוכיח את הטרדה שנגרמה עקב גניבת המסמכים. השופטת אמדה את שיעור הנזק, כולל עוגמת נפש, בסכום של 750 שקל בתוספת 500 שקל הוצאות שהמלון חויב לשלם.
השופטת שוב שכחה לרשום בפסק הדין שניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
