המטפלת ננשכה וקיבלה פיצוי

טיפול בקשישים יכול להיות מקצוע מסוכן. ליובוב קמנקר מראשון לציון, הגיעה בחודש דצמבר אשתקד לביתו של לואי ברון כדי לטפל באמו הקשישה. כשפתחה את דלת החצר התנפל עליה כלבו של ברון ונשך אותה שתי נשיכות בירך וביד הימניות. ליובוב תבעה את ברון בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון בסכום של 17,800 שקל. לדבריה, הגיעה לבית, מטעם חברה לטיפול בקשישים, בשעה 07:35 כפי שתואם מראש ולאחר שקיבלה את מפתחות הבית. בעקבות הנשיכה הובהלה לבית חולים וסבלה מכאבים עזים ונדרשה לזריקה, משככי כאבים וטיפול אנטיביוטי. קמנקר צרפה לכתב התביעה תמונות הנשיכה ומסמכים רפואיים.

בכתב ההגנה התנער ברון מאחריות והטיל אותה על קמנקר. לטענתו, לא צפה שתגיע לביתו בשעה מוקדמת מהשעה שסוכמה ולפני 9 בבוקר. "אם היתה מגיעה ב-9 בבוקר הייתי נערך מראש וקושר את הכלב. התובעת הגיעה בשעה 06:45 ולא הספקתי לקשור אותו". לדבריו, מדי בוקר הוא קם ב-7 קושר את הכלב ויוצא לעבודה.

שופט בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון אורן שוורץ שפסק בתיק לפני שבוע וחצי קיבל את התביעה לאחר שהעדיף את גרסתה של קמנקר על פני גרסתו של ברון. השופט הסכים עם קמנקר שהגיעה לבית בשעה 07:35. "אין מחלוקת בין הצדדים שביקורה של התובעת תואם מראש. לתובעת אף היה מפתח לבית ועל כן אין מדובר במקרה של הסגת גבול במקרקעי הנתבע. בנסיבות אלה בהתאם לפקודת הנזיקין קמה חובה על הנתבע לפצות את התובעת".

השופט אמד את הפיצוי בגין כאב וסבל, ובהעדר נכות צמיתה, בסך של 5,300 שקל. כמו כן חייב את הנתבע בתשלום הוצאות בסך של 1,500 שקל בגין ניסוח כתב התביעה על-ידי עו"ד, "התובעת אינה שולטת בשפה העברית".

סך הכול חויב ברון לשלם לקמנקר סך של 6,800 שקל לא יאוחר מיום 10.5.07. השופט שוורץ שכח לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור (בר"ע) בתוך 15 יום. ת.ק: 455/07.