|
|
מחסני תאורה [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
עופר מוחה מירושלים קנה בחודש אוקטובר אשתקד מחברת מחסני תאורה בעיר מספר גופי תאורה ושילם בשלושה צ'קים דחויים. הסחורה אמורה הייתה להימסר לאחר פירעון הצ'ק האחרון בחודש מרס השנה. במהלך חודש אוקטובר אשתקד קיבל מוחה הודעה מהבנק שהצ'ק האחרון חולל. לדבריו, אשתו כתבה על הצ'ק בטעות תאיך שגוי וחברת מחסני תאורה תיקנה את התאריך, והפקידה את הצ'ק ארבעה חודשים לפני המועד המוסכם. מוחה הגיש נגד החברה תלונה במשטרה שהצ'ק זויף. בהמשך ביטל את הצ'קים וביקש אותם בחזרה. לטענתו, חברת מחסני תאורה טרטרה אותו עד שנאותה להחזיר את הצ'קים. כפיצוי העניקה לו במתנה 10 נורות בשווי 10 שקלים כל אחת וגוף תאורה בשווי 100 שקל.
מוחה לא הסתפק בכך ותבע את חברת מחסני תאורה בע"מ, בתחילת השנה, בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 4,072 שקל. מוחה ביקש פיצוי בין היתר בגין עוגמת נפש, שכר טירחת עו"ד והפסד שני ימי עבודה.
בכתב ההגנה טענה חברת מחסני תאורה שלא זייפה את הצ'ק ואשתו של מוחה תיקנה את התאריך והצ'ק הופקד בטעות לפני הזמן. הנתבעת מחתה על ניסיונו של מוחה להלך עליה אימים והוסיפה שהצ'קים נמסרו לבנק למשמרת ולפיכך חלף זמן עד שהוחזרו. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את מוחה בהוצאות משפט. לדבריה, סכום התביעה מופרז ולא נגרמו נזקים.
בדיון בפני השופט ארנון דראל, שהתקיים בחודש שעבר טען נציג מחסני תאורה בע"מ, שמחזור הפעילות של החברה, אחת הגדולות במשק, עומד על 100 מיליון שקל. "ההנחה שמישהו ניסה לזיף צ'ק כדי להקדים את פירעונו בחודשיים נשמעת דמיונית". הנציג כפר בחבותה של החברה לשלם למוחה את נזקין המוכחשים.
בפסק הדין קבע השופט: "אני סבור שהפקדת הצ'ק מוקדם מהמוסכם אירעה עקב תקלה אך היא פעולה בניגוד להסכם בין הצדדים. בהפקדת הצ'ק ארבעה חודשים טרם זמנו, הפרה הנתבעת את החוזה בינה לבין התובע כמפורט בקבלה שהנפיקה". השופט הדגיש שלאור זאת מוחה היה רשאי לבטל את החוזה כפי שעשה והנתבעת חייבת לפצותו בשל הנזקים שנגרמו עקב ההפרה. "עם זאת הנזקים שהוכחו נמוכים בהרבה מהסכום הנתבע". השופט חייב את הנתבעת לשלם לתובע 350 שקל שכר טירחת עו"ד, 94 שקל עמלה ששילם לבנק בגין ביטול צ'קים ו-200 שקל נוספים בגין טרחה. סך הכול: 644 שקל בתוספת 87 שקלים אגרה שישולמו תוך 21 יום. "לא הוכח שנגרם לתובע הפסד שכר. הוא לא הגיש תלושי שכר או מסמך אחר התומך בטענה שאיבד שני ימי עבודה".
השופט שכח לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.
