המחקר החדש, שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית, כלל 959 מקרים של פרקינסוניזם, מונח המשמש לתיאור אנשים עם אבחון של מחלת פרקינסון ומצבים דומים אחרים.
כל משתתפי המחקר ענו על שאלונים לגבי תעסוקתם לאורך כל החיים ולגבי החשיפה שלא במסגרת העבודה לטווח רחב של כימיקלים, כולל חומרים ממיסים, מדבירי מזיקים, ברזל, נחושת ומנגן (משמש בתעשיית הפלדה).
מאחר שמחקרים מסויימים גילו כי פגיעות ראש כתוצאה מאגרוף עשויות להיות קשורות לפרקינסון, חולים נשאלו גם אם סבלו מפגיעה שגרמה לאיבוד הכרה. המחקר כלל גם שאלות כלליות לגבי היסטוריה בריאותית משפחתית ושימוש בטבק.
לאחר מכן השוו החוקרים את התשובות לאלו של קבוצת משתתפים בגילאים דומים שלא אובחנו עם פרקינסון.
החוקרים גילו כי למרות שהיסטוריה משפחתית של פרקינסון היתה גורם הסיכון הברור ביותר לפתח את המחלה, חשיפה למדבירי מזיקים הביאה גם היא לעלייה ברורה.
בנוסף גילו החוקרים כי אנשים שחספגו "נוקאאוט" (באגרוף) פעם אחת היו בסיכון גבוה ב-35%, בעוד אנשים שחוו זאת יותר מפעם אחת היו בסיכון גבוה פי 2.5. החוקרים ציינו כי לא ניתן לדעת מהתוצאות האם החולים איבדו את הכרתם לאחר שנפלו כתוצאה מפרקינסון.
המסקנה שאליה הגיעו היא כי עלייה בחשיפה למדבירי מזיקים מעלה את הסיכון לפרקינסון. הם הדגישו כי הממצאים אינם מוכיחים כי כי מדבירי מזיקים גורמים לפרקינסון - אך מוסיפים לראיות המצביעות על הקשר.
