בישול שומרוני אינו דבר שהינך יכול למצוא בתפריט של מסעדה כלשהי בארץ" - אומר בנימים צדקה, מראשי העדה השומרונית, המתגורר בחולון. "בישראל זה מבוסס על מזון פשוט, בריא, טרי ובעל אופי ביתי, בהתאם לעונת הצמיחה של מרכיביו, אשר במרבית המקרים הם פירות וירקות טריים".
ניתן לקשור את אופיו של הבישול השומרוני לחוקי שמירת הכשרות הקפדניים הנהוגים אצל השומרונים - חוקים המבטיחים, למשל, כי הבשר חייב להיאכל באותו יום שבו נשחט הכבש או העגל. כך יוצא כי המזון היומי מורכב מפירות, דגנים וירקות עם בשר-עוף, בעוד בשר הצאן והבקר, היקר יותר, שמור לאירועים ולזמנים מיוחדים.
באורח מלאכותי
המזון השומרוני מוכן ברובו יום-יום. למקרר אין כמעט כל השפעה על בעלת הבית השומרונית, שאינה מביאה בחשבון שמירת הבישול שהכינה היום ליום המחרת. שום עקרת-בית שומרונית לא תכין מזון לשבוע מראש, ולא תדחוס אותו לתא ההקפאה במקרר.
בכל זאת, מסביר לנו בנימים צדקה, לא התנגדו השומרונים באורח מוחלט להוספת מתכונים חדשים לתפריטיהם. השימוש הנפוץ בסוגים שונים של דגנים הוא תוצאה ישירה של שנות הרעב במלחמת העולם הראשונה, כאשר הדגנים היו מקור המחייה היחיד. ההתפתחות המדהימה של תוצרת חקלאית חדשה בישראל, הציבה גם היא מיגוון רחב של מזון, אשר אומץ בדרך המיוחדת לבישול השומרוני. מזון זה כולל, למשל, אבוקדו, תות-שדה וכרוב.
אתר מקודש
במרבית הבישול השומרוני יש ממקור המזון המזרחי-טיפוסי, ואף כאן נעשו שינויים, במטרה להתאימו לחוקי הכשרות. את מעדן ה"באקלאווה", למשל, מתקינים השומרונים בשמן, בעוד הערבים נוהגים לעשותו בחמאה.
חגים דתיים - סוכות, פסח, שבועות - הם הזדמנות טובה להכנת מזון מיוחד. רוב המזון מוכן מבעוד מועד, כי בחג אסור להבעיר אש, או שפשוט אין מספיק זמן לבשל בדרך העליה לרגל להר גריזים - האתר המקודש ביותר לשומרונים. במשך ימי החג נוהגים.השומרונים להכין סלטים במיגוון עשיר, וכן עוגות יבשות וביסקוויטים, אשר ניתן לשמרם במשך שבועות.
