במרוצת לימודיי באוניברסיטת תל אביב, בין בחינה לרעותה, סמינריון או סתם בטלה, הייתי קופץ לקולורס, בית קפה חמוד וצבעוני השוכן בשכונת נווה אביבים ממש צמוד לאוניברסיטה, הטובל בשקט סביב. הייתי קופץ קז'ואל, כזה חפיף ולא מושקע, לוגם ת'כוס לימונענע ברד הטובה והקבועה שלי, מנשנש משהו כיפי ומתרווח על איזו ספה צבעונית ורכה. בין לבין היינו מרחפים לנו בקשקושים מטאפיסיים על לוגריתמים ובריאה, נשותיו העגולות של בוטרו וחטא הגאווה. משהו במקום הילך עליי קסם נעים ועוטף - האטמוספרה רגועה, נינוחה והקרבה לאוניברסיטה שחקה תפקיד ענק לנוכח העצלות הסטודנטיאלית.
בחינה מחורבנת משהו שעברה על ע' ביום שלפני היתה אחלה קטליזטור להתרווחות מרגיעה ביום שאחרי. קפצנו רעבים ומתים לאיזה שלווה מפצה.
4 ברוסקטות פריכות מצופות גבינת עזים ומוצרלה בממרח פסטו הוגשו בצלחת שקערורית מעל רוטב עגבניות ועלי ירק קיציים לפתיחה. עוד מנת פטריות שמפיניון ופורטבלו חברה לה ונטרפה תוך שנייה. הפטריות היו בשרניות וספוגות בטעמי היין הלבן, החמאה, השום ועשבי התיבול הארומטיים. אחרונה בסקציית הראשונות עשתה כבוד לאייטיז בענק - סלט ניסואז (שבהן צדק לא אכלתי כבר 15 שנה) הגיע ענק, מלא רכיבים טריים וטובים וכלל את כל מה שקלאסי בו ומוכר (תפוחי אדמה חמימים, טונה מאיכות טובה, אנשובי, זיתים, ביצה קשה, מלפפונים ועוד דברים טובים). לצדו הוגשו שני רטבים טובים, האחד על בסיס עשבי תיבול והשני על בסיס חרדל ופרג (אני העדפתי את הראשון).
באותו היום כנראה ריחפה גם מעליי וגם מעל ע' הרוח הפילוסופית הבריאה, מצאנו את עצמנו טובלים בהגיגים, מזוגגי עיניים ומלאי השראה. העיקריות הורידו אותנו לאמא אדמה. צלי בקר עם ערמונים ופטריות ברוטב יין אדום ואורז הוגשו כלאחר כבוד לע' שהחריש לרגע, שקשק בסכו"ם ונגס מלוא הפה וההנאה, פרגיות שמנמנות צלויות בנוסח קייג'ון (ספייסיות מתונות בסגנון האופייני לניו-אורלינס ז"ל) הוגשו בליווי צ'יפס עבורי. קיבלנו גם פנכות חמודות עם סלט ירקות טרי טרי.
הקינוחים כבר תפסו אותנו במצב קצת מותש מכל האוכל אבל הקרֵייב למתוק היה עצבני. פרוסת עוגת עוגיות-פירורים וגם אחת של שוקולד חמה נדגמו עם כדורי סורבה שרעננו ונתנו הד למתיקות העשירה.
מחפשים שורה תחתונה? חמוד לאללה, נינוח, מגוון, בלתי מחייב ומתאים לכל סוג טעם וחשק באותה השעה. אצלי זה גם נוסטלגי בגלל 6 השנים שביליתי באוניברסיטה, אבל יש שם משהו פשוט שמגיע נכון בכל צורה. אה כן, עוד משהו חשוב שכמעט שכחתי ואסור לפספס בשום צורה - הכוס הענקית עם הלימונענע ברד? כן, היא עדיין שם ומוגשת בדיוק באותה הצורה.
