הייתם כבר
בשבוע הספר השנה? הגעתם לקניון/רחבת יד לבנים/מתנ"ס/גני יהושע עם כל המשפחה, הילדים, הסבתא והכלב? סבבה. יד על הלב - חזרתם הביתה עם ספר בסוף או שרק לקחתם את הילדים לראות את ההצגות כדי שתהיה לכם שעה של שקט, את הסבתא להתאוורר שלא תשב בבית בחושך לבד, ואת חומי הכלכלב כדי שיוכל להתרוצץ קצת על הדשא בחוץ ולרחרח כלבות אקזוטיות?
פה בדיוק טמונה הבעיה של שבוע הספר בשנים האחרונות. מרוב גימיקים לא רואים את הספר. כל אירוע של שבוע הספר עמוס באינספור אטרקציות המנסות לפתות את המשפחות להגיע על טפן - הצגות ילדים, דוכני אוכל, הופעות, מתחמים לילדים, פינות קפה, ליצנים, סדנאות בישול לילדים, סדנאות מדע ויצירה, ג'ימבורי, ימי גבינה ושוקולד, ועוד ועוד. ובקטן כזה, בצורה מבוישת בפינה, כמעט מתנצל על עצם קיומו - עומד לו דוכן ספרים מרובע המחכה שתתייחסו אליו גם.
מה עושה כאן יובל המבולבל?
אין מה להיתמם כמובן. עודף הגימיקים של השנים האחרונות החל כתגובה לכך שעד לפני כ-3 שנים מספר המבקרים בשבוע הספר היה במגמת ירידה די תלולה. מרגע שהוצאות הספרים והעיריות/הקניונים הפכו אותו להפנינג לכל המשפחה, שבו הספרים אינם במרכז, הוא פורח בשנית, ועשרות אלפי אנשים מגיעים אליו מדי יום.
אבל פה בדיוק טמונה הבעיה. האם באמת אנו זקוקים לסבא טוביה שיעזור לנו לקנות ספרים? אם אין לפחות חמישה סוגים שונים של דוכני אוכל, נפחד לגווע ברעב ונישאר בבית? האם הספרים בפני עצמם לא מספיקים לנו?
אחד מבכירי ההוצאות בארץ צוטט לפני כשנתיים באומרו "מטרת הוספת אירועי תרבות וחוויה היא למשוך קהלים שלא כל-כך נחשפים לספרים ולעודד אותם לבוא, לראות, ליהנות, להתרשם ואולי אפילו לרכוש ולקרוא ספרים". אה, "אולי אפילו לרכוש ספרים", טוב שלא מדובר חלילה - בשבוע הספר.
בתור אחד שעבד שנה שעברה כמוכר ספרים באחת ההוצאות בשבוע הספר בגני יהושע, אני יכול לספר בבטחה כי מתוך רבבות האנשים שחלפו על פני הדוכן במהלך השבוע ועלעלו בספרים, בסופו של דבר רק אחוז קטן יחסית גם באמת טרח להוציא את הארנק ולהפקיד כמה שטרות לטובת ספר או שניים. הרוב עיינו בנימוס, ביקשו המלצה, אבל לא טרחו להקשיב לה עד הסוף, ודידו לאיטם אל עבר דוכן הנקניקיות הסמוך, תוך כדי שהם מנסים לא להידרס על-ידי עדר הילדים הצווחים השועטים בעקבות כוכבי "השמינייה" המבועתים.
מבלים ולא קונים
כמובן שניתן להאשים את הוצאות הספרים. בסופו של דבר הסיבה העיקרית שבגללה אנשים לא קונים ספרים היא מחירם הגבוה. אם בעבר משמעות שבוע הספר היתה הוזלות מטורפות על כלל הספרים, כיום המחירים זהים לאורך השנה ובמהלך שבוע הספר. אז לשם מה צריך שבוע הספר? מתן כבוד לספר העברי? אם הוצאות הספרים יקצצו את שלל הגימיקים בחצי, יהיה להם הרבה יותר כסף, הן תוכלנה לקצץ בצורה משמעותית במחירי הספרים, ואז גם הרבה יותר אנשים יקנו אותם וגם יהיה הרבה יותר כבוד לספר העברי. קשה להרגיש מכובד כשיובל המבולבל עושה גלגלונים מאחוריך.
נכון, רוב הפעילויות הן ברוח שבוע הספר - הצגות על-פי ספרי ילדים, פגישות עם סופרים, ושעות סיפור לרוב. הילדים אכן נחשפים לקלאסיקות ולסיפורים חדשים, ומתקרבים לעולם הקריאה. אבל כל זה לא יעזור אם ההורים לא יקנו להם ספרים ויקריאו להם אותם כעניין שבשגרה. מדי פעם גם אנחנו צריכים לקחת אחריות לחינוך הדור הבא. אני זוכר שקראתי את זה פעם באיזשהו מקום...
אתר לגדול
