עתירה נוספת: לבטל את מינוי רמון למשנה לרה"מ

עתירה נוספת הוגשה (ד', 4.7.07) בפרשת מינויו של ח"כ חיים רמון למשנה לרה"מ. מדובר בעתירה שהגיש בא כוחו של הפורום המשפטי, עו"ד יוסי פוקס, בדרישה כי בג"צ יבטל את המינוי.

בצהרים השיב רמון בחיוב לבקשת רה"מ אולמרט להתמנות לתפקיד המשנה לראש הממשלה וזאת למרות עתירות שהוגשו על-ידי שורת ארגוני נשים. ההתנגדות למינוי באה על-רקע הרשעתו של רמון בביצוע מעשה מגונה. על רמון נגזרו 120 שעות לתועלת הציבור אך בית המשפט קבע כי אין בעבירה זו קלון.

בעתירה טען פוקס כי "מינוי רמון יביא לנורמה ולפיה מי שיכול להיות שר ומשנה לרה"מ לא היה מתקבל להיות מאבטח במשרד רה"מ או עובד נקיון וזאת בשל רישומו הפלילי". לדבריו מעשה זה "הופך את מעמד השר לאבסורד שכן כל אזרח פשוט במדינת ישראל, אשר היה מורשע בעברה שבה הורשע רמון , היה מוכתם ברישום פלילי שלא היה מאפשר לו להתקבל לעבודה ברוב המשרות הקיימות בשוק וזאת לרבות עבודות בסיסיות כמו אבטחה, ניקיון ושירותים אחרים, על אחת כמה וכמה שלא היה עובר את מפתן הסף בנציבות שרות המדינה ולא יכול היה להיות עובד ציבור עד להתיישנות העבירה".

פוקס אמר ל-Nfc כי המינוי של רמון למשנה לרה"מ כביכול "מינוי קל" נועד לעקוף את ההתנגדות הצפויה למינויו לשר אוצר. יחד עם זאת, בפסק דין של בג"צ שניתן בזמנו בסוגיית התפקיד ש"נתפר" עבור שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה, קבע בג"צ כי מדובר במשרד ממשלתי חדש שכמוהו כמו כל יתר משרדי הממשלה ומעמדו של השר העומד בראשו זהה למעמדם של יתר השרים. פוקס מוסיף כי למעשה אין הבדל בין מינוי רמון לשר אוצר או למשנה לראש הממשלה.

פוקס מדגיש כי ההכרעה היא בידי בית המשפט וכי אם הוא יאשר את המינוי פירוש הדבר כי "הרף הנורמטיבי הנדרש כדי לכהן כשר בממשלת ישראל, יהיה נמוך מזה של עובד ניקיון במשרד ממשלתי או אפילו מאבטח של שר".

פוקס מזכיר כי בפסיקה שיצאה תחת ידו של בג"צ, בייחוד בפרשיות דרעי פנחסי והנגבי, "הועלה באופן משמעותי הרף הנורמטיבי ונקבע הלכה למעשה כי שר בממשלה אשר הוחלט על הגשת כתב אישום נגדו עליו להתפטר מיד מתפקידו... צריכה להיות התאמה בין הרף הנורמטיבי הנדרש בשלב של הגשת כתב האישום לבין הרף הנורמטיבי הנדרש כדי לשוב לתפקיד לאחר המשפט.. משהורשע בעבירה חמורה של ביצוע מעשה מגונה, גם אם פורמלית קבע בית משפט שאין עמה קלון, הרי שייאלץ לגזור על עצמו תקופת צינון משמעותית ולא יוכל לשוב מיד לכהן כשר בממשלה".

"מינויו של רמון לשר בממשלת ישראל, על אחת כמה וכמה למשנה לראש הממשלה, בסמוך לאחר הרשעתו בביצוע מעשה מגונה תפגע באופן אנוש באמון הציבור ברשויות השלטון", נטען בעתירה,
"וזאת בעת שאמון הציבור במערכת נמצא בשפל שלא היה כמותו וזהו אחד השיקולים שעל בית המשפט הנכבד לשקול בבואו לבחון את סבירותה של החלטת הרשות המנהלית...אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית, ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים המשותפים. יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדוניו וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון-כפיים. אכן, טוהר השירות והשורות עומד בבסיס השירות הציבורי ובבסיס המבנה החברתי שלנו...זהו שיקול מרכזי, שיש ליתן לו משקל נכבד באיזון הכולל, המבסס את ההחלטה הסבירה..."

פוקס ציין כי הגיש עתירה מתוך "הנחת עבודה" כי קיימת אפשרות שבג"צ יבטל את המינוי של רמון.