היום לפני 41 שנה, ב-30 באוגוסט 1966, נחנך משכן הכנסת.
בימיה הראשונים של הכנסת התקיימו הישיבות במספר מקומות בתל אביב, בינהם מוזיאון תל אביב, בניין קולנוע "קסם" ומלון "סן-רמו". רק בדצמבר 1949 עברה הכנסת לירושלים, שם קיימה תחילה את ישיבותיה בבניין הסוכנות היהודית, ובבית פרומין שבמרכז העיר.
עוד בראשית דרכה של הציונות המודרנית היה ברור לחוזיה ולמגשימיה שבמדינה היהודית, כשתקום, ייבנה פרלמנט. בספרו אלטנוילנד (שנכתב בשנת 1902) תיאר בנימין זאב הרצל את הפרלמנט של המדינה היהודית בירושלים במילים אלו: "קהל רב צבא על הבניין המונומנטלי. אולם הבחירות היה מלא הדר: רחב ידים, גבוה ומרוצף שיש. אור טבעי חדר לתוכו מבעד לתקרת זכוכית שקופה למחצה..."
אותה שנה, 1949, החלו דיונים בדבר הקמת משכן הכנסת כחלק מקריית הממשלה בגבעת רם. לאחר תוכניות שונות, הוחלט שמן הראוי שיוקם לצד קריית הממשלה, ולא בתוכה.
ב-25 ביולי 1956 הוכרזה תחרות לבניית המשכן, וב-24 ביולי 1957 פורסם הזוכה - האדריכל יוסף קלרויין. שבוע קודם לכן נודע כי הברון ג'יימס דה רוטשילד הוריש סכום של 1.25 פאונד למימון הבנייה.
אבן הפינה הונחה ב-14 באוקטובר 1958 במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי, ואלמנת התורם, הברונית רוטשילד. הבניין נחנך כאמור, ב-30 באוגוסט 1966.
בתהליך התכנון שותפו אדריכלים נוספים, בהם דב כרמי ובנו רם. עיצוב פנים הבניין הופקד בין השאר בידי דרורה גד. את הקיר שמאחורי בימת היושב-ראש עיצב דני קרוון.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
