ההנחיה ללכת ולכתוב כתבה למדור "קפה" על ויולה קפה בגבעתיים עוררה בי תחושה עזה של דז'ה וו. כבר שמעתי את השם הזה בעבר, הרהרתי ביני לבין עצמי. ואכן, שמו של ויולה כמקום שראוי לכתוב עליו עלה בעבר באוזניי מפיו של ידיד יקר, שהיה אחד ממפקדיי בצבא וכמו רבים מחבריי, מייד כששמע על העיסוק הלא שגרתי שלי, מיהר להמליץ לי על מקום שהוא מגדיר כ"מקום הבית שלו". אז הנה, עברו כמה חודשים והכתבה על ויולה מונחת לפניכם.
כדי להבין את הקסם שמאחורי ויולה צריך, כמו שנהוג לומר בצרפתית, "לחפש את האישה". אז האישה במקרה הזה היא לא אחרת מאשר ויולה, שהקימה קונדיטוריה בה לשה במו ידיה ואפתה במו תנוריה מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות ועוגיות שזכו לפופולריות עצומה. מכיוון שרובנו, כידוע, מעדיפים ליד המאפה גם כוס קפה - הוחלט לקחת את הקונדיטוריה המוצלחת ולחבר אליה בית קפה. זהו ה"ויולה קפה" שהיווה את בית הקפה הראשון שנפתח בגבעתיים. ההצלחה עשתה את שלה וכיום לויולה יש כבר שני סניפים: ויולה קפה, בו ביליתי את הערב שלי בנעימים וויולה בראסרי, שמציע מגוון גדול יותר של מנות בשריות ושל מנות פסטה. שניהם ממוקמים ברח' שינקין (בגבעתיים, לא בתל אביב).
הקפה משרה אווירה נעימה מייד ברגע הכניסה. כל פרט מוקפד ונבחר בהרבה אהבה. רהיטי העץ משרים חמימות בחדר, תמונות שנאספו על-ידי בעל המקום נותנות את הטאץ' האישי ולפעמים גם ההומוריסטי לחוויית הישיבה, ובשירותים יש כיור העשוי פסיפס ובקצותיו לבבות עשויים זכוכית.
אחרי התחבטות לא קלה, נבחרו כמה מנות מהמבחר הרב שמוצע במקום. התפריט, חשוב להבין, בנוי כך שכל אחד יוכל למצוא בו את שחשקה נפשו והוא מציע מגוון של כריכים, סלטים, מרקים חמים וקרים, קישים, עוגות ועוגיות ועוד ועוד.
הכריך הצרפתי, אותו הזמנתי בלחם דגנים שנאפה במקום, כלל גבינת קממבר, מיונז ביתי, עגבניות מיובשות, פלפל קלוי ועלי רוקט (32 שקל) והוגש בגודל נדיב לצד סלט ירקות. נדיבות אפיינה גם את הטוסט העירקי (29 שקל) שכלל רביעיית משולשי טוסט מלחם אנגלי לבן, אליהם צוותו חמאה דנית, גבינה צהובה ובהשראתם של העירקים מרמת גן השכנה, גם חציל קלוי וביצה קשה. ייתכן ואוהבי הסביח (הסנדביץ' העירקי המקורי) יעדיפו אותו נטורל, וזו אכן אפשרות שמופיעה בתפריט, אבל אני נהניתי מאוד מהשילוב שבין טוסט וסביח. כדי לשמור על רמה גבוהה של רעננות נשנשנו מסלט קפרזה (35 שקל), גם הוא בגודל שיספיק בקלות לזוג כמנה ראשונה, שכלל גבינת מוצרלה טרייה, פרוסות עגבניה, עלי בזיליקום טריים ושמן זית. הסלט, שהוגש עם טוסטוני טפנד, הוא אחד האהובים עלי ובויולה הוא הוכן באהבה רבה, שהורגשה בתוצאה.
מרוצות ומפוצצות, סיימנו את הארוחה עם משהו מתוק, ו-2 כוסות קפה מבית MAURO. עוגת גבינה אפויה (25 שקל) בציפוי שמנת חמוצה התאפיינה במתיקות מעודנת ובמרקם מדויק. בר קפה, המוגש במקום, הומלץ בחום על-ידי כל מי שרק נשאל (ובצדק, כך מסתבר). המתוק מתוק הזה, שמחירו 27 שקל, כולל פרלין פצפוצים, גנאש קפה וגבעות בננה, כשהכל מצופה בשוקולד קפה. אין סיום מתוק מזה לארוחה.
לאלו מכם שמשכימים קום, חשוב לדעת שבויולה מגישים גם ארוחות בוקר במגוון רחב ובמחירים שבין 20 ל-40 שקל. לצד ארוחת הבוקר הישראלית, יש גם קרואסון חם מהתנור, מוזלי ביתי, טוסטוני גבינה, פרנץ' טוסט ועוד כמה אפשרויות. האווירה הנעימה מספקת דרך נהדרת לפתוח איתה את היום.
