בג"צ: פיצוי המעסיקים בצפון על המלחמה - סביר

בג"צ דחה (א', 23.9.07) שבע עתירות לפסול את הסדרי הפיצויים בענפי התעשיה, המסחר והשירותים שקבע האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, על נזקי מלחמת לבנון השנייה למעסיקים בישובים בצפון שאינם מוגדרים כיישובי ספר אך נפגעו מטילים.

מדובר בהסדרים לפיצוי המעסיקים במה שהוגדר כ"אזור ההגבלה", מחיפה במערב עד טבריה במזרח, להבדיל מ"יישובי הספר", המוגדרים על-פי חוק.

למעסיקים ביישובי הספר שולם יותר

אחד ההסדרים היה לפיצויים על נזקים שהיו בחודש יולי. הסדר זה חישב את הנזקים העקיפים שנגרמו למעסיקים באזור ההגבלה בעיקר על-פי שכרם של עובדים שלא הגיעו לעבודה. לעומת זאת, למעסיקים ביישובי הספר ניתנה אפשרות לבחור בין הסדר זה לבין הפיצויים המובטחים להם על-פי חוק, פיצויים שהם גבוהים יותר אך התשלום שלהם איטי יותר.

ההסדר לחודש אוגוסט הציג שתי חלופות לפיצוי המעסיקים באזור ההגבלה: מסלול השכר וכן מסלול חלופי לפיו נאמד סך הנזק שנגרם לעסק כסכום הירידה בהכנסות כתוצאה מהמלחמה, בניכוי החיסכון בעלויות תפעול עקב הצמצום בהקפי פעילות העסק.

העותרים: אפליה ואי סבירות

נגד ההסדרים הללו, ובייחוד נגד הסדר יולי, עתרו עסקים, ובהם מסעדות, משרדי עורכי דין ורואי חשבון. העותרים טענו כי הוראת השעה לחודש יולי מפלה לרעה את המעסיקים בישובי אזור ההגבלה אפליה פסולה ובלתי סבירה לעומת המעסיקים ביישובי הספר שזכאים לבחור אם לקבל פיצוי על-פי הוראת שעה זו או להגיש תחשיב נזק עצמאי על-פי התקנות העיקריות.

הגדרת ישובי הספר מיושנת

עוד טענו כי אבד הכלח על ייחוד ההסדר ליישובי הספר. שכן, במלחמה האחרונה הוכח שלא רק היישובים שליד הגבול נתונים להתקפות טילים אלא גם יישובים רבים באזור ההגבלה. יתר על כן, יישובים רבים, כגון בית זרע, אשדות יעקב איחוד ומאוחד, דגניה א' וב', ויישובים אחרים מדרום לטבריה, שלא הותקפו קיבלו פיצויים מלאים רק משום שהם מוגדרים כיושבי ספר, ואילו מעסיקים בטבריה, שספגה פגיעות חוזרות ונשנות, אינם זכאים לפיצוי כזה.

אין פיצוי על הנזק האמיתי

העותרים גם טענו נגד נוסחת החישוב שבהסדר לחודש יולי ואמרו כי היא אינה סבירה וכי היא מפלה בין סוגי מעסיקים שונים, ובין המעסיקים בענפי התעשיה, המסחר והשירותים לבין המעסיקים בענפי התיירות. הם דרשו לחשב את הפיצוי על הנזק העקיף שנגרם לעסקים בענפי התעשיה, המסחר והשירותים, כך שיבטא את הנזק העקיף האמיתי שנגרם.

עוד טענו כי היה מקום להחיל את ההסדר בדבר הפיצוי על נזקי אוגוסט גם על נזקי חודש יולי באופן רטרואקטיבי, כך שיוחל הסדר פיצויים אחיד על כל תקופת הלחימה.

ארבל: הסדר מאוזן

אולם בפסק הדין קבעו השופטים איילה פרוקצ'יה, עדנה ארבל ודוד חשין כי העיוותים שטענו להם העותרים לא היו פסולים או בלתי סבירים באופן המצדיק את פסילת ההסדרים.

השופטת ארבל כתבה בפסק הדין כי היו לה התלבטויות קשות קודם שהחליטה לשחות את העתירות. לדבריה ברורה לה "תחושתם הקשה של תושבי אזור ההגבלה שחשו בצל הטילים הניחתים עליהם כי המדינה רואה את נזקיהם כנופלים מאלה של המעסיקים ביישובי הספר".
עם זאת, כתבה השופטת כי "מבט כולל" מלמד כי הסדר הפיצויים היה מאוזן נמצא במתחם הסבירות, וכי "בבסיס השוני מצויה עמדת המחוקק שראה ליתן מעטה הגנה כבד יותר לתושבי יישובי הספר". השופטים הוסיפה "גם על עמדה זו ניתן לחלוק, אך בית המשפט אינו הזירה המתאימה לבירורה של מחלוקת זו אלא בית המחוקקים".