מזה זמן רב מחפשים ארכיאולוגים מה מקורן של האבנים הענקיות שמשולבות בבנייה של הר הבית. את האבנים ניתן לראות ברבדים הנמוכים של הכותל המערבי ובמנהרות הכותל. לאחרונה גילו אנשי רשות העתיקות מחצבה עתיקה על שטח של חמישה דונמים ובה שרידי חציבת אבנים מן הגודל ומן הסוג שמוכר מהר הבית, אבני 'מלכה', אבנים לבנות ובוהקות שחלקן מגיעות עד לאורך של שמונה מטרים.
המחצבה התגלתה במהלך חפירות הצלה שנערכו לקראת הקמת בית ספר חדש בשכונת רמת שלמה שבצפון ירושלים. הארכיאולוג הראשי במחוז ירושלים, יובל ברוך, אומר כי מדובר בגילוי סנסציוני. "אין בנייה אחרת מלבד הר הבית שבה השתמשו באבנים מסדר גודל שכזה ושרידי חציבה של אבנים כאלה נמצאו רק במקום הזה - מה שהופך את הגילוי לסנסציוני", אמר.
לדברי מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אירנה זילברבוד, נעשתה חציבת כל גוש אבן בשלבים. "בתחילה נחצבו תעלות צרות ועמוקות שהקיפו את ארבע צלעותיו של הגוש ובודדו אותו ממשטח הסלע שסביבו. לאחר מכן נעצו בעזרת פטיש שורה של יתדות ביקוע בחלקו התחתון של הגוש עד להיווצרות סדק בתחתיתו וניתוק האבן", סיפרה וציינה כי באתר נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שנשכחה על-ידי החוצבים הקדמונים.
בין הממצאים הנוספים שהתגלו בחפירה: מטבעות ושברי כלי חרס המתוארכים למאה הראשונה לספירה המאשרים שהמחצבה פעלה בתקופת השיא של מפעלי הבנייה בימי הבית השני.
גובהו של הרכס, כ-80 מטרים מעל לגובה הר הבית, וקרבתו לדרך הראשית שהגיעה לירושלים מצפון, הם שקבעו את מיקומה של מחצבה מרכזית זו. מכאן ניתן היה לגרור את אבני הענק בעזרת שוורים במדרון המתון עד לשטחי הבנייה בירושלים. השימוש באבני ענק אלה, תוך הנחתן על גבי סלע היסוד במהלך בניית מתחם הר הבית הוא ששמר על יציבותו של המבנה במשך אלפי שנים, ללא כל צורך בשימוש בטיח או במלט.
בעקבות התגלית הודיעה עיריית ירושלים כי הקמת בית הספר החדש תידחה עד לתום המחקר הארכיאולוגי במחצבה העתיקה. ראש העיר, אורי לופליאנסקי, אף תיקצב את חפירות ההצלה בעלות של 350.000 ש"ח.
