השוכרים והמשכירים יצאו למלחמה

אורלית וצבי סויקה תבעו את דליה שוורץ והראל ברנט בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות, והאחרונים הגישו נגדם תביעה שכנגד - שתי התביעות אוחדו. הזוג סויקה שכר משוורץ וברנט דירה ובעת הפינוי, חודש לפני תום מועד השכירות, טען שהנתבעים נעלו את הדירה ולא אפשרו להוציא חפצים. בסופו של דבר החפצים נזרקו, מתחת לבניין, ושני מחשבים בשווי 10,000 שקל נעלמו. עוד נאמר שהנתבעים הסכימו לוותר על חודש שכירות ושכר הדירה לחודשיים, טרם מועד הפינוי, שולם בצ'ק של אדם שלישי, ונפרע.

הנתבעים הכחישו את דברי הזוג סויקה, וטענו בכתב ההגנה ותביעה שכנגד שהתביעה הוגשה על-מנת להתחמק מתשלום שכר דירה שלא שולם במשך חודשים ארוכים ולא ויתר, בשום פנים ואופן, על דמי שכירות. "התובעים/הנתבעים שכנגד שכרו את הדירה ל-12 חודשים במהלכם פיגרו בתשלום שכר דירה, ונותרו חייבים דמי שכירות ל-7 חודשים, לוועד הבית, לחברת הגז וגרמו נזקים לדירה". המשכירים הדגישו שלא החזיקו ברכוש השייך לשוכרים, וגילו על עזיבתו לפני הזמן מהשכנים ופינו את רכושם לקומת הכניסה בתיאום עמם. המשכירים ביקשו לדחות את התביעה נגדם ולקבל את התביעה שכנגד ולחייב בהוצאות משפט.

בפסק דין, שניתן בחודש יולי, דחתה השופטת אילת דגן את התביעה של הזוג סויקה וקיבלה את התביעה של שוורץ וברנט. "טענתם של סויקה לפיה שורץ ויתרו על שכר דירה של חודש סתם כך, אינה הגיונית ואני דוחה אותה. אני מאמינה לשוורץ שגילו שסויקה מפנים את הדירה מתוך כך שהשכנים הודיעו להם ולא מתוך תיאום או הסכמה בין הצדדים". השופטת הוסיפה שהוכח שהזוג סויקה לא שילם עבור 7 חודשי שכירות והוא חויב לשלם למשכירים 15,474 שקל בתוספת 1,000 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום.