השייח ראאד סלאח, מנהיג התנועה האיסלאמית בישראל, מאשים ("אל-קודס אל-ערבי", 29.10.07) את מה שהוא מכנה "ממסד הכיבוש הישראלי" בחתירה להרוס את מסגד אל-אקצה, ולהקים תחתיו את בית המקדש. לדבריו, ישראל אימצה שתי תוכניות מסוכנות מאוד. האחת, חותרת לייהד את ירושלים וליישם את תוכנית ירושלים רבתי, והשנייה - להשתלט בהדרגה על מסגד אל-אקצה כדי להקים את בית המקדש על חורבות המסגד.
עוד הוסיף וטען סלאח, כי "ממסד הכיבוש" פועל ליישום שתי התוכניות באופן שיטתי ובתקציב גדול מאז 1967 וביטויים לכך ניתן למצוא בין היתר בבניית הגדר, בהשתלטות על קרקעות של פלשתינים ועל מקומות קדושים, בסילוק המוסדות הפלשתינים מחוץ לירושלים, בצמצום האוכלוסיה הפלשתינית בירושלים ובהריסת הכלכלה הפלשתינית. לישראל יש חופש פעולה בירושלים, אמר סלאח, בזכות התמיכה האמריקנית המוחלטת, השתיקה האירופית "על פשעי הכיבוש הישראלי" ונטיית ארגונים בינלאומיים לטובת ישראל, כמו בעניין הדוח של אונסק"ו על הפעילות הישראלית במעלה המוגרבים.
לקראת ועידת אנאפוליס, הזהיר השייח סלאח, כי קבלת ההצעה הישראלית להסדר בירושלים עלולה להמיט אסון על העיר ועל מסגד אל-אקצה ולהעניק לגיטימציה ל"כיבוש הישראלי". הוא הביע את ביטחונו שהפלשתינים והירדנים לא יקבלו את ההצעה הישראלית, לאור העובדה שסוגיית ירושלים ומסגד אל-אקצה הן לא רק עניין פלשתיני אלא גם איסלאמי וערבי ו"אין לאיש הסמכות לסחור בהן באופן הפוגע בזכות האיסלאמית, הערבית והפלשתינית".
