סכנת האירידנטה הפלשתינית

במו"מ עם הרשות הפלשתינית חשפה ישראל את עומק הויתורים שלה בהסדר הקבע. את עיקרי העמדות כפי שהוצגו ע"י ההנהגה הישראלית ניתן לסכם בנקודות הבאות:

א. ישראל רואה אינטרס עליון בהקמת מדינה פלשתינית בשטחי 67' לצידה של מדינת ישראל.

ב. ישראל נכונה לסגת לקווי 67' עם תיקוני גבול הדדיים קלים ביותר.

ג. השכונות הערביות בירושלים יועברו לריבונות פלשתינית.

הדיון הציבורי בישראל בשאלת ההסדר המדיני כמעט ואינו עוסק בהשלכות של הקמת המדינה הפלשתינית על המדינות השכנות - ירדן וישראל - ובעיקר על הקהילה הפלשתינית הגדולה בישראל המונה קרוב ל-20% מכלל האוכלוסיה, מהווה רוב בגליל וגובלת במספר ערים גדולות בקווי 67'. לכלים השלובים, מדינת פלשתין והקהילה הפלשתינית בישראל, עשויים להיות השפעה מכרעת על הביטחון הלאומי במדינת ישראל קצוצת הגבולות.

הנורות האדומות כבר דולקות. ההנהגה הפלשתינית בישראל אינה מסתירה את שאיפותיה הלאומיות ואת חתירתה לשנות את אופייה של מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינה לכל אזרחיה, לאמץ את מודל דרום אפריקה בפתרון הסכסוך הישראלי - פלשתיני ולתבוע את מימוש "זכות השיבה" לשטחי מדינת ישראל. המשמעות ברורה. מדינת ישראל תחדל להתקיים ובמקומה תקום מדינה פלשתינית. השלב הראשון בתוכנית מתמקד בחיזוק מגמת הבדלנות של התושבים הפלשתינים בישראל וחיזוק הזיקה בינם לבין העם הפלשתיני בשטחי 67' ולמדינה הפלשתינית העתידית.

סימנים מעידים לבאות ניתן למצוא השבוע בהתבטאויותיהם של בכירים בהנהגה הפלשתינית - הישראלית:

א. ביום עיון בחיפה שערכו הארגונים "עדאלה" ו"אל-ג'ליל" (19 באוקטובר 2007) תמך חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה בפעילות לבינאום בעייתם של הפלשתינים בישראל , הסובלים לדבריו מאפליה גזענית ממסדית ואיום לגירושם מאדמתם. הוא קרא למדינות ערב לגלות יותר התעניינות במצבם של הפלשתינים בישראל, לספק להם הגנה אסטרטגית ולהפעיל לחץ על ישראל שיגביל אותה במדיניותה כלפיהם.

ב. ד"ר אסעד ראנם מאוניברסיטת חיפה חזר והדגיש, את חשיבות התביעה להכיר בפלשתינים אזרחי ישראל כמיעוט לאומי, ההתנגדות להכרה בישראל כמדינה יהודית, חיזוק הקשר עם העם הפלשתיני ובחירת הנהגה לאומית חדשה ל"פלשתינים של 48'" כצעד לקראת מה שהגדיר "שינויים אסטרטגיים שיבטיחו את ביטחונם ואת זכויותיהם". במילים אחרות, ראנם מציין כי הקהילה הפלשתינית לא תשלים לעולם עם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

ג. השיח' כמאל ח'טיב, סגנו של ראיד סלאח בהנהגת התנועה האיסלאמית בישראל, צידד השבוע בראיון לעיתון פנורמה (20 באוקטובר 2007) בהקמת שלטון הלכה איסלאמי במקום מדינת ישראל, שיהיה חלק ממדינת הח'ליפות האיסלאמית הגדולה. התנועה האיסלאמית פועלת זה מכבר לנתק את החברה הפלשתינית, הנהנית מאזרחות מלאה, מהממסד הישראלי וממוסדות השלטון. בהתאם לתוכנית, המוגדרת ע"י השיח' ראיד סלאח "מוג'תמע עיסאמי" (חברה המספקת את צורכי עצמה), חותרת התנועה להקים מוסדות וארגונים עצמאיים ולקבל מימון מגורמים ערביים ואיסלאמיים כדוגמת "אגודת העולם האיסלאמית" שבסיסה בסעודיה ומסייעת להפצת האיסלאם ברחבי העולם.

הסכנה של אירידנטה (התלכדות מיעוטים לאומיים מתוך שאיפה לאיחוד עם מדינה אחרת) פלשתינית עשויה להיות מוחשית לאחר הקמת המדינה הפלשתינית, וכך גם הסיכויים לאינתיפאדה פלשתינית מבית בגבולות 1948. נסיגה לגבולות "הבטן הרכה" עלולה אפוא להציב איומים קיומיים חדשים על היציבות במדינת ישראל ועל עצם קיומה, ובוודאי אם תהפוך המדינה הפלשתינית לישות עוינת המעניקה בסיס לאירן, סוריה ולחיזבאללה. ההתעקשות על גבולות בני הגנה אינה סוגיה פוליטית בויכוח בין שמאל לימין בישראל. גבולות בני הגנה הם צורך ביטחוני אמיתי וקיומי עליו יש להתעקש במו"מ.