ועדת הערר לחוק רישום קבלנים, שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט עמוס זמיר, ביטלה (יום א', 4.11.07) החלטה של רשם הקבלנים לדחות בקשה של חברה, א.מ.ח. לתשתיות, להכיר בה כקבלן רשום בענפים 100 ו-200. בפסק הדין הורתה ועדת הערר לרשם לקיים דיון חוזר בבקשת החברה.
על-פי החוק חברה זכאי להירשם כקבלן רשום אם לפחות שניים ממנהליה עומדים בתנאים שנקבעו.
החברה הציגה ארבעה מסמכים: מסמך המאשר שהיא רשומה ברשם החברות ומנהליה הם מוסטפא אבו ראס, עובייד זועבי סמיר וסלימאן איאד; מסמך המאשר שאבו ראס סיים בהצלחה את הבחינות הממשלתיות בקורס של משרד המסחר והתעשיה בענף ראשי 200; מסמך המאשר שסמיר רשום כקבלן בענפים 100 ו-200; ומסמך המעיד כי איאד הוא מהנדס אזרחי במקצועו.
מנהל בשתי חברות
בפסק הדין שהורה לוועדה המייעצת לרשם הקבלנים לדון מחדש בבקשת החברה, כתבה ועדת הערר כי נימוקי הוועדה המייעצת עוררו בה כמה ספקות. כך, למשל, קבעה הוועדה המייעצת כי אין להסתמך על כישוריו של אחד המנהלים משום שהוא כבר רשום כמנהל של חברה אחרת.
"לא ברור על סמך מה החליטה הוועדה המייעצת שהדבר אינו מספיק, ושאין המנהל יכול להעניק מכישוריו לשתי חברות", כתבה ועדת הערר.
אבל הפגם העיקרי שמצאה ועדת הערר בהחלטת הוועדה המייעצת היה שבדיוניה השתתפו שני חברים בלבד. "אומנם לא מצינו בדין מה צריך להיות הרכב הוועדה המייעצת, וכמה חברים צריכים לשבת לדיון בוועדה זו, אולם עברו תחת ידינו עשרות, ואולי אף מאות, תיקי ערר על החלטות רשם הקבלנים, וכמעט בכולן ראינו שוועדה מייעצת מכילה ארבע או חמישה חברים. לא ראוי ולא רצוי שבוועדה מייעצת כה חשובה, הקובעת גורלות בקשר לחופש העיסוק, ישבו רק שני חברים", כתבה ועדת הערר. לפיכך, הוסיפה שהחלטתה להחזיר את הדיון לוועדה המייעצת, כי ההרכב צריך להיות "מורחב יותר משני חברים".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
