אושרה הרשעה ברצח על סמך איכון סלולרי

שופטת בית המשפט העליון מרים נאור דחתה (יום ג', 06.11.07) את בקשתם של אנטולי מירופולסקי וסרגיי בקייב מכרמיאל לערוך להם משפט חוזר לאחר שהורשעו ברצח חברם פבל מליז'וניק ובית המשפט העליון דחה את ערעורם וסירב לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק דינו.

גופתו של מליז'וניק, בן 25, נמצאה בספטמבר 2001 בנהר הירדן, סמוך לגשר הפקק, ובבדיקה פתולוגית נמצא כי הוא הומת בעשר מכות שהונחתו על ראשו במכשיר קהה.

מליז'וניק עלה מרוסיה והתגורר בגפו בכרמיאל. בשבועות שקדמו למותו נהג לצאת עם מירופולסקי ובקייב בסופי שבוע לדיג בנהר הירדן. מדי יום שישי בערב נהגו להיפגש, ליטול עמם את ציודם ואת מכשירי הטלפון הסלולרי שלהם ולנסוע לאותה נקודת דיג על גדות נהר הירדן, כארבעה קילומטרים וחצי מצפון למקום שבו התגלתה הגופה. לאחר הבילוי הלילי נהגו לחזור אל ביתם שבכרמיאל.

דוחות האיכון הפלילו

לאחר גילוי הגופה נעצרו השנים אך הכחישו כי יצאו לטיול דיג בסוף אותו שבוע וטענו כי שהו בכרמיאל. אבל דוחות איכון מכשירי הטלפון הניידים שלהם ושל מליז'וניק הוכיחו שהם נעו מכרמיאל מזרחה עד לאזור שבו נהגו לדוג. איכונים אלה היו נדבך מרכזי בהרשעתם. לראיות אלה, הצטרפו גם גרסאות סותרות שלהם ושל בני משפחתם, אמרות מפלילות שלהם, ונתונים נוספים.

בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע אותם ברצח. על כך ערערו לבית המשפט העליון וטענו כי הורשעו על יסוד ראיות נסיבתיות בלבד. אבל הערעור נדחה, וגם בקשתם לדיון נוסף.

בתוך כך ניתנה בפברואר 2007 בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו החלטת ביניים במשפט אחר, שלפיה אומנם ניתן להוכיח פלטי איכון של מכשירי טלפון ניידים באמצעות תעודה, אולם קבילותה של התעודה מותנית בהוכחת תנאי הקבילות הקבועים בסעיף 36(א) לפקודת הראיות.

עיוות דין

בבקשה שהגישו לבית המשפט העליון למשפט חוזר, טענו השניים כי החלטה זו מעידה שנגרם להם עיוות דין שכן יש בה כדי לערער את אמינותם של פלטי האיכון ואת ערכם הראייתי.

בהחלטתה לדחות את הבקשה כתבה השופטת נאור כי ההחלטה שעליה מסתמכים השניים קובעת כי "על התביעה להוכיח את תנאי הקבילות של רשומה מוסדית הקבועים בחוק על-מנת שניתן יהיה להגישה כראיה לאמיתות תוכנה, ורק אם לא מועלית טענה נגדה ויש הסכמה לכך, ניתן להגישה ככזו, ללא הוכחת תנאי הקבילות". השופטת נאור ציינה כי במשפטם של השניים לא הובעה התנגדות להגשת פלטי האיכון ולכן לא ניסתה התביעה להוכיח את התקיימותם של תנאי הקבילות. היא הדגישה כי ההחלטה החדשה של בית המשפט המחוזי אינה מהווה הלכה מחייבת השוללת, ככלל, קבילות פלטי איכון של מכשירי טלפון.

"אם ביום מן הימים יקבע בית משפט זה כי פלטי איכון של מכשירי טלפון אינם קבילים כראיה, או אינם אמינים, דרכם של המבקשים תהא פתוחה לשוב ולהגיש בקשה למשפט חוזר", כתבה השופטת נאור.