כמה דקות אחרי שהתחילה ההופעה, קולט פתאום אדיר מילר ילדון בן עשר בשורה הראשונה, שבא למופע עם אמא והאח ה"בוגר", בן ה-12. מילר פותח עיניים גדולות, מכחכח בגרון, ומוודא שהם יודעים שהוא מופיע היום, ולא, בטעות, עודד מנשה. אחר כך הוא מבטיח לילד שהיום הוא יתבגר מכמה בחינות. צחוק, צחוק, אבל במהלך ההופעה יתברר שכמה שמילר מוכשר (והוא מ-א-ו-ד מוכשר), עדיין, בינו לבין עודד מנשה אין המון הבדל. מילר מגיש סטנד-אפ רגוע, לא תזזיתי, לא נושך, ובמובן הפרובוקטיבי והסקסי - זה כנראה המופע הכי "נקי" שייצא לכם לראות. נכון, מעטים הנושאים שמצחיקים כמו סקס, ופה ושם יש לו קצת הבלחות, אבל לא היה שם שום דבר שסבתא שלי תסמיק בגללו.
דרך ארוכה עבר מילר מאז ימי האלמוניות שלו, אז היה אחד הסטנדאפיסטים הנשכניים, הקולניים והחריפים ביותר, כשלא היסס לשלוח חיצים של שנינות מעליבה (במובן הכי טוב שאפשר) לעבר הקהל. מאז מילר כבר התבגר, כבש את הנישה והצליח לייצב את מעמדו (כולל כל מיני התנסויות כמו "ערב אדיר" הבינונית). המופע שלו בפאזה הנוכחית מגלה אדיר שונה לגמרי ממה שהכרנו. זה כבר לא אותו צעיר שנון וחד שנהנה לבדוק את הגבולות עם הקהל בלי חשבון. ממרומי מושבו בלב המיינסטרים של הבידור, נשוי + ילדה, אדיר של היום עדיין מצחיק מאוד, אבל מינוס הנשכנות. הוא נינוח, רגוע, משתדל לא להעליב ולצמצם מגע עם הקהל (לא תמיד זה מצליח לו). מדי פעם משתחררת לו איזו בעיטה ממזרית קטנה, אבל הוא ממהר לרסן את עצמו. וגם הצחוקים של הקהל בהתאם - לא מפסיקים לרגע (אין ספק שמילר יודע את העבודה), אבל בכל זאת יש תחושה שיכולנו להתפרע הרבה יותר. צחקוקי הזדהות היו ועוד איך, אבל איך לומר בעדינות, לא כאבה הבטן מרוב צחוק, אפילו לא פעם אחת.
על מה מילר מדבר? על זוגיות, האבהות הטרייה שלו, אקטואליה. ושוב, הכל מתקתק, והקהל מת עליו וצוחק בנדיבות, אבל יש תחושה של מחזור בכמויות מסחריות. עוד פעם הדיון העתיק בהבדל בין גברים ונשים? עוד פעם ההבדל בין זוג טרי לזוג נשוי 20 שנה? עוד פעם "הילדים של פעם" לעומת "הילדים של היום"? נכון, זה מבוצע היטב, אבל אין כאן שום דבר מקורי שלא שמענו כבר. כשמילר מגיע לאקטואליה, ההומור שלו לא רק נטול מקוריות, אלא כבר ממש מיושן (במונחי אקטואליה). כל אותן בדיחות משה קצב, בני סלע והאימפוטנציה של המשטרה, הירשזון, אפילו המלחמה בצפון לפני שנה - כל כך פאסה שאי אפשר שלא להתעייף. אם בדיחה מוצלחת היא 95% עיתוי נכון, אז כאן מילר מפספס ובגדול. גם שני הקטעים המוכנים של המופע (אחד, חיקוי של כתבי חדשות, והשני, של שדרן רדיו) מתקשים להתרומם, עד כדי רגעים ממש מתים. הם פשוט לא מספיק חריפים.
אז למה בכל זאת המופע של מילר מהנה? קודם כל, בזכות יכולות האילתור המצוינות שלו. מילר הוא אחד הבדרנים הכי אסוציאטיביים שיש. הוא מדלג בחינניות מנושא לנושא, לפי מה שמדליק אותו באותו רגע, מתייעץ עם הקהל, משתף. החלקים המוצלחים בהופעה הם אלו שבהם הוא עורך ניתוח מבריק של האינטראקציה בינו לבין הקהל. יום אחד אולי הוא יקדיש מופע שלם רק לעניין הזה, וכשזה יקרה - רוצו לקנות כרטיסים. עד אז, מילר הוא עדיין אחד הבדרנים המוצלחים והמנוסים שיש לנו, אבל הפאזה הממלכתית-משפחתית החדשה שלו לא עושה איתו חסד.
אדיר מילר - בקרוב הבימה