שופטת הורתה לאבן וסיד לפנות חלק ממחצבת בנימינה

בית משפט השלום בחיפה הורה לחברת אבן וסיד להפסיק בעוד פחות משבוע להשתמש בחלק משטח מחצבת בנימינה הגובל בפארק שוני. בכך קיבלה השופטת תמר נאות-פרי את תביעת קק"ל ומנהל מקרקעי ישראל לסילוק ידה של תעשיית אבן וסיד משטח זה. השופטת נאות פרי קבעה כי שוכנעה שאין לאבן וסיד כל זכות חוזית להמשיך להשתמש בשטח זה וכי השימוש שהיא עושה בו מנוגד לתוכנית המתאר. אבן וסיד חויבה לשאת בהוצאות המשפט ולשלם שכר טירחת עורכי דין בסך 25,000 שקל.

מפסק הדין עולה כי קרן קיימת היא בעלת שלוש חלקות בצפון מזרח המחצבה, שמנהל מקרקעי ישראל מנהל בעבורה. קק"ל והמנהל תבעו את סילוק ידה של אבן וסיד, המפעילה את המחצבה משטח זה.

החוזים פקעו והתב"ע לא מאפשרת חציבה

השופטת נאות פרי פסקה כי חוזי ההרשאה שהיו לאבן וסיד לחצוב בשטח פקעו. השופטת גם דחתה את טענת אבן וסיד כי יש לראות בחוזים כאילו הוארכו בהסכמת הצדדים, משום ששילמה דמי הרשאה על השטח השנוי במחלוקת. השופטת קבעה כי אין אבן וסיד יכולה לטעון להסכמת קק"ל והמינהל, על סמך דברים שנאמרו על-פה או על סמך התנהגות, משום שהן שלחו אליה מכתבים מפורשים ובהם נדרשה לפנות את השטח.

בהבט התכנוני, היה מצב של סתירה לכאורה בין שני מסמכים שהם חלק מתוכנית בניין ערים. התברר כי על-פי התשריט שבתב"ע מותר לחצוב בשטח שבמחלוקת, ואילו על-פי נספח לתב"ע, המכונה נספח נוף, תכנון המחצבה, אסור לחצוב שם. השופטת נאות פרי דנה בשאלה כיצד יש ליישב סתירות בין שני מסמכים המצורפים לתב"ע וכיצד יש לפרש תב"ע כזאת, והגיעה למסקנה כי הנספח "גובר" על התשריט, ופירוש הדבר שאין לחצוב בשטח זה.