|
|
הדרום יסבול מהאצת האבטלה אם התמיכה הממשלתית תיפסק
|
|
|
|
|
יותר מ-1,000 מובטלים חדשים ייווצרו באזור הדרום - אם מסלול המענקים בחוק לעידוד השקעות הון לא יוארך. על כל שקל שהעניקה המדינה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, אם במסלול המענקים או במסלול הטבות המס - המשק הרוויח פי ארבע עד פי תשע.
נתונים אלה עולים ממחקר כלכלי שערכה חברת המחקר תבור, בראשות מיכאל תבור, והם סותרים את לטענות האוצר לפיהן החוק לעידוד השקעות הון אינו יעיל ואינו תורם לצמיחה ולתעסוקה. המחקר בדק את הכדאיות למשק ולכלכלה הישראלית ועמידה במטרותיו של מסלול המענקים, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ב-13 השנים האחרונות (1993-2006).
מהמחקר מתברר, כי בעוד שהמדינה העניקה 570 מיליון שקל נטו בשנה במסגרת החוק - המשק הרוויח תוספת צמיחה שנתית של 2-5 מיליארד שקל. כן התרחשה העסקתם של כ-1,750 עובדים חדשים בתעשיה מדי שנה, בעיקר בפריפריה - בטווח של 3 שנים בעלות של 192,000 שקל למועסק.
נמצא, כי החוק לעידוד השקעות הון תרם בממוצע בכל שנה 7.2% בהשקעות ברכוש קבוע למאזן התעשיה, דבר שהביא לגידול של 1.4%בכל שנה (ב-13 השנים האחרונות) לתוצר העסקי של מדינת ישראל. תרומת החוק לייצוא נאמדת ב-9 מיליארד שקל בשנה.
בהגברת התחרותיות במשק, מצא המחקר כי מענקי החוק הכרחיים לשמירה על יתרונה התחרותי של ישראל בשל העובדה שמדינות מפותחות רבות בעולם, כדוגמת גרמניה, איטליה, צרפת ואירלנד - מעניקות הטבות הון משמעותיות למשקיעים ומתחרות בישראל על ההשקעות הגלובאליות.
החוק מביא תועלות נוספת למשק שאינן ניתנות למדידה מדויקת, כגון גידול בתשלומי מיסים עקיפים, מיסי קנייה הנובעים מהגדלת הצריכה של המועסקים החדשים וגידול בתשלום מיסים עירוניים; החוק מסייע גם בפיזור האוכלוסיה, שכן הקמת מפעלי עוגן באזורי פיתוח, תודות לחוק, מושכת אליהם אוכלוסיה חזקה יותר.
המחקר ממליץ, כי המדינה תמשיך במסלול המענקים בגובה שנתי של כ-750 מיליון שקל (במחירי 2006), כאשר המענקים יינתנו בהתאם למטרות ויעדים אשר יוגדרו על-ידי הממשלה וייבדקו בוועדות מקצועיות ובהן אנשי פיננסים, תעשיה וניהול. המחקר הוכן על-רקע כוונת האוצר להפסיק את מסלול המענקים בחוק לעידוד השקעות הון.
