רשות נחל הקישון הגישה (יום ב', 19.11.07) לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה עתירה לבטל את היתרי הבנייה שניתנו לחברת נמלי ישראל על גדות מורד נחל קישון. הנהלת הרשות אמרת כי העתירה מיועדת למנוע נזק בלי הפיך לשריד האחרון של נוף מלחת הקישון.
בעתירה נטען כי היתר שנתנה במאי 2007 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה להקמת מבנים ומשטחים לאחסון מכולות על גדת הקישון והיתר נוסף שניתן בספטמבר 2007 להקיף את האזור הקרוי "דרכי הקישון" בגדר, עומדות בסתירה לתוכנית המתאר הקיימת ואינן חוקיות.
לדברי רשות נחל הקישון, עבודות אלה גורמות נזק בלתי הפיך לסביבת מורד הנחל. "שימוש עתידי בשטח הרגיש הסמוך לנחל, לפעילות של אחסנת מכולות הינו הרסני לחי ולצומח בנחל וסביבתו ולאפשרות ניצול גדותיו לטובת הציבור", אומרת הרשות.
החברה המשיכה בעבודות
יו"ר הנהלת רשות נחל הקישון, מר רוברט ראובן, אמר: "לצערי כל ניסיונותינו להידברות לא צלחו והצעד האחרון הוא פנייה לבית המשפט".
מהעתירה עולה כי כבר בשנת 1998 הגישה רשות הנמלים, קודמתה של חברת הנמלים, בקשה להיתר הקמת שטחי אחסון ליד הקישון. הוועדה המקומית דחתה אז את הבקשה וקבעה שיש לקבל אישור של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. במהלך השנים ביצעה חברת הנמלים עבודות הקמת משטחי כורכר נרחבות, ובשנת 2006 שבה והגישה לוועדה בקשה להיתר להקמת מבני תפעול זמניים הכוללים מחסן ציוד זמני, מבנה מנהלה זמני, מבנה שקילה, מבנה שנאים, מבנה למתח גבוה וכן סידור מכולות בשטח הגובל בנחל הקישון.
אין יותר קבוע מהזמני
בעתירה נטען כי כינוים של מבנים כ"זמניים" בא להתגבר על היעדר תוכנית מפורטת במקום, "והרי זה מן המפורסמות במקומותינו, כי אין לך דבר קבוע יותר מן ה'זמני". הוועדה המקומית אישרה הפעם את הבקשה אך התנתה אותה בפנייה של חברת הנמלים לרשות נחל הקישון לתאום רוחב רצועת הנחל שתישאר ירוקה. החברה לא עשתה זאת ובמארס 2007 החלה בעבודות בינוי בצמוד לגדה הדרומית של נחל הקישון במקום שבו לא ניתן היתר הבניה.
העבודות כללו הכשרת השטח ויישורו וכן הכשרת תוואי לשם סלילת כביש אספלט לכניסה נוספת לנמל חיפה, והכל לשם בניית המשטח לאחסנת מכולות. חלק מן העבודות בוצע עד מרחק של כ-15 מ' מגדתו הדרומית של הנחל, עמוק לתוך שטחה המוכרז של רשות הקישון, המשתרע על 25 מטר מכל צד של הנחל.
הרשות התריעה על כך, אבל הקבלן המבצע הספיק ליישר את השטחים הסמוכים לנחל, לחשוף את הקרקע, ולהשמיד את הצומח המיוחד והחי שהיו בה.
ראש העיריה: ערך כלכלי רב
במארס 2007 העניקה הוועדה המקומית לחברת הנמלים היתר חפירה במקום. רשות הקישון העמידה את הוועדה ואת עיריית חיפה על כך שביצוע העבודות עומד בסתירה גמורה לחובתן כחברות ברשות, לקבל את הסכמתה לכל עבודה שיש בה כדי להשפיע על הנחל, הן בתחום שטחה המוכרז, 25 מ' מדופן כל גדה, והן בתחומים נרחבים יותר.
ראש העיריה, יונה יהב, השיב כי הפרויקט של הקמת נמל הכרמל הינו בעל ערך כלכלי רב לעיר ולתושביה, והנמל נאלץ לפנות חברות אחדות משטחיו הפנימיים ולמצוא להם מקום בשטח עורף הנמל, כשהברירה היא בין העברתם לשם, לבין סגירתם או העתקתם אל מחוץ לחיפה. מכיוון שחברות אלו מעסיקות מאות עובדים, ייגרם להן, במקרה כזה, נזק כלכלי ישיר של עשרות מיליוני ש"ח.
סכנה לחי ולצומח
בעתירה נאמר כי "לא יכול להיות כל ספק כי סלילת שטחי אספלט נרחבים לאחסון מכולות בסמיכות כה רבה לנחל, יש בה כדי פגיעה אנושה בתוכניות השיקום והפיתוח של רשות הנחל. אף הכביש המיועד להיסלל במרחק של פחות מ-20 מ' מגדת הנחל, אשר יוביל לפתח הנמל עם היקף התעבורה העצום הצפוי על גביו - יסכן ויעמיד בספק את המשך קיומם של החי והצומח בנחל ובגדותיו. ברור כי הפיתוח המוצע יפגע מהותית בעקרונות תוכנית האב של רשות הנחל, כפי שאישרה ממשלת ישראל, לשם שיקומו של הנחל לרווחת תושבי האזור".
ניסיונות נוספים של הרשות במגעיה עם עיריית חיפה וראשיה לשכנע אותם לעצור את ביצוע העבודות כדי לאפשר שיקום נופי של הנחל, לא עלו יפה. נציגי העיריה ביקשו מן הרשות לעכב כל פעולה משפטית נוספת כדי ליצור אווירת הידברות, אבל התברר שחברת הנמלים מבצעת בימים אלה עבודות בניה בשטח על חשבון נחל הקישון, ובניגוד להוראות התוכניות התקפות במקום.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
