שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, ביטל (ג', 27.11.07) החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאיפשר לבאת-כוחו של נאשם באונס נערה בת 14, לקבל מהמכון לרפואה משפטית, לצורך הגנתו, עותקים מצילומי אבריה המוצנעים של הנערה.
השופט פוגלמן ציין, כי הוא אינו פוסל אפשרות שיהיה צורך למסור את עותקי הצילומים, אך תחילה בית המשפט המחוזי חייב לבחון, על-פי ראיות שיובאו לפניו, אם ההגבלה המוטלת כיום על הוצאת הצילומים מתחומי המכון פוגעת ביכולת מומחה רפואי מטעם ההגנה לכתוב חוות דעת שתאפשר לנאשם להתגונן כראוי.
השופט פוגלמן פסק, כי רק אם יוכח שאי-אפשר להסתפק בכך שהמומחה יעיין בצילומים בתוך המכון, יוכל בית המשפט המחוזי להורות על הוצאתם, אך גם אז עליו לשקול כיצד למנוע שהצילומים לא ייצאו מרשותו של המומחה, וכן לבדוק אם נדרשת הסכמה של הנערה לשימוש בצילומים, וזאת משום שהנערה הסכימה לצילום על יסוד הבטחה שהם לא יוצאו מתחומי המכון. השופט קבע כי עד שיכריע בית המשפט המחוזי בנושא זה, הצפייה בצילומים תתאפשר אך ורק בין כותלי המכון לרפואה משפטית.
הוצאות כספיות
החלטתו התקדימית של השופט פוגלמן נוגעת למשפט המתקיים בבית המשפט המחוזי נגד אדם, שביצע עבירות אונס ואיומים באחייניתה של גרושתו. במסגרת החקירה נערכה לנערה בדיקה במכון לרפואה משפטית, ובה צולם איבר מינה. הצילומים שימשו בסיס להכנת חוות דעת רפואית מטעם התביעה. על-פי נהלי המכון לרפואה משפטית, אסור להוציא צילומים רגישים כאלה מבין כתליו. לפיכך, אם מומחה רפואי מטעם ההגנה מבקש לבחון אותם הוא רשאי לעשות זאת בתוך המכון, במקום ובמועד שיוקצו לכך.
בספטמבר 2007 ביקשה ההגנה חומר חקירה ובכללו הצילומים או העתקיהם. בדיון בבית המשפט בתל אביב לא הייתה מחלוקת שהצילומים הם חלק מחומר החקירה ושההגנה זכאית להעמיד את הצילומים לעיונו של מומחה מטעמה. המחלוקת הייתה בדבר השאלה: האם נוכח טיבם של הצילומים, מוצדק לספק להגנה את הצילומים או העתקים מהם.
הסניגורית טענה כי הצילומים הם חלק אינטגרלי מחוות-הדעת, ולכן יש להעמידם לרשותה, בלא סייג. היא ציינה כי על-פי הכלים הקיימים, אם תזדקק לחוות דעת מומחה, היא תיאלץ להטריח אותו למכון, והדבר יהיה כרוך בהוצאות כספיות נוספות. פרקליטות המדינה התנגדה לבקשה, בנימוק שזכות העיון בחומר החקירה אינה כוללת את הזכות להעתיק את הצילומים, שהיא עניין שבנוחות בלבד. הפרקליטות טענה כי ההסדר המאפשר עיון בצילומים בין כותלי המכון, הוא ההסדר הראוי.
זכות ההגנה או נוחות גרידא?
השופט שאול שוחט פסק, כי זכות ההעתקה כפופה לאיזון עם זכותם של אחרים שלא להינזק מההעתקה. בעניין הנדון קבע השופט כי האיזון מביא למסקנה כי יש לאפשר את העתקת הצילומים ואת החזקתם בנאמנות בידי הסנגורית, אך התנה זאת בכך שלא תוציא אותם מרשותה ולא תאפשר את העתקתם או את העיון בהם לכל אדם, למעט המומחה הרפואי מטעמה. עוד קבע, כי הסניגורית תחזיר את הצילומים או העתקיהם לעוררת עם סיום הליכי המשפט.
על כך ערערה הפרקליטות לבית המשפט העליון. לטענתה, החלטת השופט שוחט חרגה מן ההלכה המשפטית, שלפיה: הגבלת העתקה אינה פוגעת בהגנתו של נאשם, ולכל היותר תסב אי-נוחות מסוימת למומחה מטעם ההגנה והתוספת הכספית הכרוכה בכך היא מזערית. הפרקליטות ציינה כי קיים חשש ממשי מפני דליפת הצילומים האינטימיים והפולשניים.
נאנסו לא יסכימו להצטלם
בהחלטתו לקבל את ערעור הפרקליטות, כתב השופט פוגלמן, כי עניינו של ההליך הפלילי אינו מתמצה בשמירה על כבודו וזכויותיו של הנאשם בלבד, אלא כולל בחובו גם את ההגנה על זכויותיו של קורבן העבירה. כמו-כן הוא משקף אינטרס ציבורי כללי, שעניינו עידוד חשיפתן של עבירות מין והעמדת מבצעיהן לדין. עד כה בכל מקרה שבו צולם קורבן אונס הובטח לו כי התמונות לא יוצאו משטח המכון ורק רופא יהיה רשאי לצפות בהן.
עם זאת, כתב פוגלמן: "לא ניתן לשלול על הסף קיומם של מצבים שבהם להגבלתה של זכות ההעתקה יהיו השלכות במישור המהותי של הגנת הנאשם, ולא רק במישור הנוחות". השופט כתב עוד, כי כדי לטעון שהגנתו של הנאשם עלולה להיפגע אם תוגבל זכותו להעתיק את הצילומים עליו להוכיח זאת בראיות. ראיות כאלה לא הונחו לפני בית המשפט המחוזי.