יאנה שרפוב תבעה את איריס נחום בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה בסכום של 17,800 שקל לאחר שננשכה על-ידי כלבה ונזקקה לטיפול רפואי. לדבריה, בחודש יוני אשתקד פסעה ברחוב אהרון לובין בלוד כשלפתע כלבה של נחום הוציא את ראשו מהגדר ונשך אותה. שרפוב, שסבלה מכאבים ושתתה דם, קיבלה זריקה נגד כלבת ותרופות ונעדרה מעבודתה למשך 10 ימים. שרפוב הוסיפה שהנתבעת ובן זוגה לעגו למוצאה הרוסי והשפילו אותה.
בכתב ההגנה טענה נחום שהחצר מגודרת ולא יתכן שהכלב הוציא את ראשו ונשך את הנתבעת. "אין עד שהכלב שלנו נשך את התובעת ואין מצב שהוציא את הראש מהגדר ותקף. מאז שהכלב אצלנו יש שלט 'זהירות כלב נושך'". כמו כן שהתובעת התגרתה בכלב וניסתה להסיג גבול. הנתבעת ובן זוגה העידו בדיון בפני השופטת אסתר נחליאלי-חיאט, שלא היו בביתם בעת האירוע והגיעו למקום לאחר מכן.
לדברי בן הזוג, לאחר שראה אישה בוכה ושותתת דם (התובעת, א.פ.) עצר את רכבו וכששאל אותה מה קרה היא השיבה שכלב נשך אותה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות. היא צרפה תמונה בה נראתה החצר מכוסה בבדי יוטה ועם שלטי אזהרה. התובעת השיבה שהנתבעת כיסתה את החצר בבדי יוטה ושלטים לאחר האירוע וצילמה את המקום. "בעת התקיפה החצר לא היתה מכוסה בבד יוטה וללא שלטי אזהרה". בן זוגה של הנתבעת אישר בעדותו את דבריה של התובעת.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את הנתבעת לשלם לתובעת 5,900 שקל פיצוי. "בהתאם לסעיף 41 א' לפקודת הנזיקין חלה על הנתבעת ובן זוגה אחריות לכלב ולתוצאות מעשיו. איני מקבלת את הטענה שהתובעת התגרתה בכלב, לא הונחה תשתית עובדתית לטענה זו, שהרי הנתבעת ובן זוגה כלל לא היו במקום ולא יכולים היו להעיד על דברים אלה. לא די בטענה בעלמא של התגרות אלא יש להוכיח טענת הגנה זו. דברים דומים אומר ביחס לטענה בעלמא שהתובעת היתה מסיגת גבול, טענת הגנה שכאמור יש להוכיחה".
