בהחלטה תקדימית הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (יום ג', 04.12.07) לפצות הורים בסכום של 750 אלף שקלים, בגין לידתו של ילד הסובל מ"גמדות". זאת לאחר שנקבע כי הוועדה להפסקת הריון בבית החולים אסף הרופא התנהלה באופן פגום ורשלני. השופטת בלהה גילאור קבעה כי למרות שההחלטה של חבר הוועדה פרופ' כספי שלא להפסיק את ההריון היתה סבירה, אין בה כדי "להכשיר הליך קבלה פגום ורצוף כשלים, הליך כזה שגרם לנזק - חיים במום".
אובחנה גמדות באולטרסאונד
ההחלטה עוסקת בתביעה שהגיש קטין יליד 1994, הסובל מקיצור משמעותי באורך הגפיים, ולטענת התביעה מגמדות וממומים נוספים. במהלך בדיקת אולטרא סאונד נצפה "קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר האיברים". לאחר בירורים נוספים הופנתה האם לוועדה להפסקת הריון עם אבחנה של גמדות ובהמלצה להפסיק ההריון. האם הגישה בקשה להפסיק את ההריון לוועדה שפעלה בביה"ח. זו אישרה את הבקשה, והעבירה אותה לוועדה עליונה (שכללה את מנהל ביה"ח ואת פרופ' כספי מנהל מחלקת נשים ויולדות בביה"ח). זאת לאחר שמדובר היה בהריון בן 23 שבועות ומעלה שבו "העובר היה כבר בר חיות".
מנהל ביה"ח אישר את הבקשה, אך פרופ' כספי החליט לדחותה בקובעו כי "פרט למידות קטנות של הגפיים לא נמצאה פתולוגיה נוספת ; היות שההיריון בשבוע ה-25 שמשמעותו היתכנות לידת ילוד חי; והטעויות הרבות בפענוח משמעותם של גפיים קצרות באולטרא סאונד".
בסופו של דבר נולד ילד, כיום כבן 13.5 וקומתו נמוכה באופן חריג. הוא לומד במסגרת חינוכית רגילה, ומנהל חיים רגילים כבן גילו. השופטת ציינה כי גובהו הצפוי של התובע בסביבות 150 ס"מ, וקומתו תהיה נמוכה בצורה חריגה. היא הוסיפה כי למרות שנקבע כי הילד סובל מהיפוכונדרופלזיה, הוא אינו סובל מהפרעה תפקודית, ואינו נמצא במעקב רפואי. "מדובר בילד פעיל המתפקד ככל בן גילו. משתתף בחוגי טרמפולינה, כדורגל וגיטרה ורוכב על אופניים. מקובל על חבריו ושופע ביטחון. הוריו מקפידים שינהל חיים רגילים, עצמאיים ומלאים, ולא נותנים לו להרגיש שהוא חריג. נראה שהם עושים עבודה מצוינת".
למה לא נפצה גם מכוערים?
בא כוח של הילד טען כי הילד סובל מנכות "סוציולוגית" הנובעת ממחלתו "ההיפוכונדרופלזיה", שכן "העולם בנוי לאנשים בעלי גובה נורמאלי... ככל שיתבגר אפשר ויתקשה בצורה ממשית בבחירת מקצוע, להתקבל לעבודה, בבניית זוגיות....ויהא עליו להתמודד מדי יום עם המבטים ועם התגובות של בני האדם לצורתו המיוחדת". אך טענה זו נדחתה על-ידי השופטת. מדובר בטענה "בעייתית מבחינה מושגית. אם אדם נמוך זכאי לפיצוי בגין מראהו, מדוע לא נפצה גם אנשים מכוערים?"
השופטת מתחה כאמור ביקורת על התנהלות "ועדת על" להפסקת ההריון. מדובר בוועדה שלא פעלה באופן מסודר ופורמלי ואת בקשת האם חרצה למעשה החלטת יחיד אל פרופ' כספי. ההחלטה אף התקבלה ללא שעמדת ההורים נשמעה. "בסופו של דבר, ציינה, ההחלטה הסופית הייתה של פרופ' כספי - שביטלה החלטת הוועדה הרגילה שאישרה את הפסקת ההיריון ודחתה הבקשה להפסקת היריון. בפועל, ואולי גם בכוח, החלטת וועדת העל היא החלטת פרופ' כספי בכבודו ובעצמו, מבלי שהוא נדרש לדין וחשבון לשום גורם נוסף".
לא הקשיבו להורים
היא הדגישה כי להורים לא ניתנה ההזדמנות לשטוח באזני ועדת העל את טיעוניהם לתמוך בבקשתם להפסקת ההיריון. החלטה כל כך גורלית, שיש בה כדי לשנות את חייהם של ההורים מקצה לקצה, חייבת להתקבל לאחר שדעתם שלהם נשמעה. הם אלה שיגדלו את הילד. הם שיתמודדו עם הבעיות הכרוכות בגידולו של ילד חריג.
התרשלותה של ועדת העל מתבטאת גם בכך שלא טרחה ליידע ההורים בדבר ההחלטה שהתקבלה. להורים לא ניתן המעמד והמשקל המגיעים להם, מקום שהעניין שמתברר הוא אקוטי עבורם. הנשיאה סיכמה כי ועדת העל הפרה בהתנהלותה את חובת הזהירות המוטלת עליה".
שאלה של תפיסות ערכיות
בדיון על אופן הפיצוי להורים כתבה השופטת כי מדובר בסוגיית "עילת ההולדה בעוולה", קרי "הכרת החיים עצמם כסוג של 'נזק בר פיצוי'". נושא זה לדברי השופטת עוסק בשאלות של חוק, אתיקה, מוסר ותפישות ערכיות-פילוסופיות, וטרם הוכרע בבתי המשפט.
השופטת קבעה עוד כי לנוכח העדר הלכה מחייבת בנושא מקובלת עליה גישה לפיה יש להכיר בתביעה במקום בו הוכחה רשלנות וזאת ללא קשר לחומרת המום. יתרונה של גישה זו שהיא "מגבשת את האחריות מבלי להיזקק להשוואה בין מצב של חיים לבין מצב אי חיים ואינה נדרשת לשאלה האם טוב לגמד לולי נולד".
גישה זו נמנעת מיצירת הבחנה מקדימה בין מקרים נדירים לבין מקרים שאינם נדירים, אלא כל נזק יזכה לפיצוי, ומידת הנדירות תשפיע על שיעור הפיצויים. גישה זו מציבה מבחן מקובל וידוע להערכת הנזק, ומעניקה לקטין פיצוי ראוי, המאפשר לו לחיות במומו.בגין שיקולים של מדיניות משפטית, ובעיקר בגין החשש ממדרון חלקלק".
כאמור השופטת פסקה כי יש לפצות את ההורים באופן גלובאלי מבלי להידרש לראשי הנזק השונים, והורתה לשלם להם סך של 750,000 שקלים ובנוסף, אגרת משפט, הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בשיעור של 20% + מע"מ.