|
|
סרטים פיראטיים: 40% מהמוצרים בשוק [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
אובדן של 400 מיליון שקל בשנה מהעתקות תוכנה
|
|
|
|
|
הנזק הכספי הישיר הנגרם לחברות הנפגעות כתוצאה מהפרת זכויות יוצרים נאמד השנה בכ-2 מיליארד שקלים. הפגיעה בהכנסות המדינה (בתחום מס חברות ומע"מ) כתוצאה מהפרת הקניין הרוחני נאמדת בכ-370 מיליון שקלים בשנה. כך נמסר מהפורום הישראלי לקניין רוחני שבאיגוד לשכות המסחר, לקראת הכנס השנתי שיתקיים ביוזמת הפורום השבוע.
בפורום שהוקם לפני כשנתיים חברים ארגון חברות התוכנה, הפדרציה לתקליטים וקלטות, האגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (קולנוע), איגוד חברות הזרעים והריבוי הצמחי בישראל, ואיגוד חברות התרופות המבוססות מחקר ופיתוח.
בכנס ייחשף הדוח השנתי שמפיק הפורום, ממנו עולה כי אין כיום בישראל כל התייחסות פורמלית ומעשית לגבי האופן שבו יש להתוות מדיניות של קניין רוחני וליישמה בפועל. "ריבוי הגורמים הממלכתיים אשר עוסקים בתחום הקניין הרוחני בישראל, כפילות בפעילות באותם תחומים, היעדר מטרות מוגדרות ומנדט לא ברור, כל אלה יוצרים מצב, שבו מדיניות קניין רוחני בישראל הינה בלתי ברורה, חלקית, ובלתי עקבית", נכתב בדוח.
לדברי מנהל האכיפה בפדרציה לתקליטים וקלטות, מוטי אמיתי, בשנה האחרונה הוחמר באופן משמעותי הנזק שנגרם לתעשיית המוזיקה בארץ ומהעולם. החמרה שנובעת בעיקר מהתעצמות תופעת ההורדות הבלתי חוקיות באינטרנט. מנתוני הפדרציה עולה, שכ-98%מכלל ההורדות באינטרנט בישראל בתחום המוזיקה הן בלתי חוקיות. זאת ועוד, תופעת התקליטורים המזוייפים עדיין ממשיכה "לשגשג", וכיום כ-35% מכלל התקליטורים שנמכרים בישראל הם מזוייפים.
להערכת אמיתי, הנזקים הנגרמים לתעשיית המוזיקה נאמדים ב-120 מיליון שקלים בשנה.
הפורום גורס, כי חוק זכויות יוצרים החדש שעבר לאחרונה בקריאה שלישית בכנסת, אינו נותן מענה מודרני בתחום ההגנה על פריצה לקבצים מוזיקליים (DRM) וזאת בשונה מהקיים במדינות מפותחות בעולם.
לדברי מנכ"ל פארמה ישראל, גיא גורצקי, האתגר כיום בעולם הקניין הרוחני הוא בקביעת מדיניות. "הדרך לטפל בהגנה על היוצרים המקוריים ובכלל זה תעשיית התרופות, הוא בפיתוח תפיסה מקיפה ושלמה. הפגיעה הכספית בתעשיית תרופות המקור בישראל מוערכת בלמעלה מ-330 מיליון דולר בשנה".
יצחק כהן, מנכ"ל א.ל.י.ס, מציין כי מצב הפיראטיות עדיין חמור ובהיקפים גבוהים מאוד. רמת הפיראטיות בישראל בתחום הסרטים עומדת על 40% כשבמדינות המערביות רמת הפיראטיות נעה בין 10%-15% בלבד. "השפעת ההורדות הבלתי חוקיות מהאינטרנט אף החמירה את המצב בכך שסרטים שמוקרנים בבתי קולנוע ניתנים להורדה באינטרנט, לעיתים עוד לפני הקרנתם, ולאחר-מכן מופצים בשווקים". להערכתו, הנזק שנגרם לתעשיות הקולנוע מגיע לכ-170 מיליון שקלים בשנה.
גם רמת הפיראטיות בתוכנה בישראל עמדה בשנת 2006 על 32% המייצגים אובדן של 400 מיליון שקלים לתעשיית התוכנה. צמצום של 10% בתופעת פיראטיות התוכנה בישראל עשוי ליצור 3,800 מקומות עבודה חדשים, לחולל צמיחה כלכלית בהיקף של 850 מיליון דולר, ולהגדיל את ההכנסות ממיסים ב-400 מיליון דולר.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ציין כי כל הנתונים שהועלו על-ידי נציגי הפורום לקניין רוחני מעלים תמונת מצב עגומה, לפיה ההגנה על זכויות יוצרים בישראל עדיין כושלת, בלתי מלאה ובלתי מקיפה. "אכיפה, כשלעצמה, היא צעד חשוב, אבל חייבים לשלבה יחד עם חינוך, הסברה והעמקת המודעות של הציבור. תחומי הסמכות בנושא הקניין הרוחני פזורים בין משרדי הממשלה ואין תיאום ביניהם. למשל במשטרה ישנה רק יחידה מצומצמת לטיפול בנושא. כל אלה מחייבים תיקון מיידי. הנהגת מדיניות של הגנה יעילה על זכויות קניין רוחני, מהווה מדד לכלכלה מפותחת ולפוטנציאל פיתוחה של הכלכלה בעתיד", אמר.
חברי הפורום דורשים להקים רשות לאומית לקביעת מדיניות בתחום הקניין הרוחני, אשר תפעל לקידום החקיקה ולשילוב דרכי אכיפה, חינוך והסברה. כמו-כן, יש לדעתם להגדיל את כוחות האכיפה המשטרתיים לפעילות יומיומית רחבת היקף והחמרת רמת הענישה בבתי משפט.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
