איל ההון ארקדי גאידמק קיבל לידיו מכתב ישן בכתב ידו של ה"חפץ-חיים", רבי ישראל הכהן מראדין, בו הוא ממליץ על בן משפחתו של המיליארדר ארקדי גאידמק להתקבל לישיבת כנסת ישראל בעיר חברון.
מכתב ההמלצה התגלה בארכיון הישיבה, כשהוא נושא את התאריך ט' בסיוון תרפ"ה (1 ביוני 1925), והוא כתוב בכתב-ידו של החפץ-חיים, אחד מענקי עולם התורה של הדורות האחרונים. במכתבו הוא ממליץ על בחור בשם חיים גיידעמאק, בן משפחתו של ארקדי, שמבקש להתקבל להיכל ישיבת כנסת ישראל בעיר חברון.
המכתב נשלח לפני שמונים שנה על-ידי ראש ישיבת ראדין הגאון רבי נפתלי טרופ אל ראש ישיבת "כנסת ישראל" הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין בעל הספר 'לבוש מרדכי', ובו מתואר הבחור כ"בחור יקר ונעלה חריף ובקי ירא אלקים כמר חיים גיידעמאק, תלמיד ותיק בשקידתו על התורה".
בעיית סרטיפיקטים
כפי שמסביר הגנאולוג והחוקר התורני, הרב יהודה הורוויץ, עקב כמות ההרשאות (סרטיפיקטים) הזעומה שסיפקו הבריטים לעלייה לארץ, ביקשו ראשי ישיבת ראדין, שם למד הבחור, מראש ישיבת חברון לאפשר לבחור לעלות לארץ ישראל כדי ללמוד בישיבה.
"באותם ימים", הטעים הורוויץ, "לא רק שהבריטים העניקו כמות זעומה של סרטיפיקטים לסוכנות היהודית, אלא שגם אלה האחרונים לא מיהרו להעניקם לחרדים. אבל ישיבת כנסת ישראל עלתה שנה קודם לכתיבת המכתב בתרפ"ד מסלבודקה שבליטא אל עיר האבות חברון. ולכן היה סיכוי, שבאמצעות ראש ישיבת חברון ה'לבוש מרדכי' יהיה ניתן להשיג לו סרטיפיקט שיאפשר לו לעלות לארץ ישראל וללמוד בישיבה.
"אין ספק", הוא מוסיף, "כי העובדה שהחפץ-חיים צירף, באופן נדיר, את בקשתו ואת חתימתו למכתב ההמלצה מראה כמה הבחור חיים גאידמק היה חשוב לו וקרוב אליו".
במהלך האירוע זיהה גאידמק את הבחור חיים כבן משפחתו. "תמיד", הוסיף בהתרגשות עצומה, "מהיום שבו התחלתי לתמוך בישיבות הקדושות הרגשתי קשר מיוחד לישיבת חברון, עכשיו אני מבין מדוע".
"החרדים לא צריכים להתקרב לחילונים"
גאידמק שימש כאורח הכבוד באירוע של ידידי הישיבה שבו השתתפו ונשאו נאומים גם ראשי ישיבת חברון, וכן הרב ישראל מאיר לאו, השר משולם נהרי, הרב פנחס גולדשמידט הרב יהושוע פולק ובוגר הישיבה ח"כ אברהם רביץ שדיברו בשבח התמיכה בתורה ולומדיה ועל חשיבות מקומה של ישיבת חברון בקיום עולה של תורה בארץ ישראל.
ארקדי גאידמק, שגם נשא נאום באירוע, דיבר על חשיבות התמיכה בחינוך היהודי השורשי ועל הצורך של אנשים רחוקים מהיהדות להתקרב אליה יותר כדי להכיר את שורשיהם שלהם: "לא החרדים צריכים להתקרב לחילונים", אמר "אלא החילונים הם אלה שעליהם ללמוד יותר על יהדותם ולהתקרב לחרדים".