|
ריבלין. המציאות חזקה מכל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שני משפטנים בכירים וחברי כנסת תקפו (ב', 17.12.07) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את הצעות החוק הנפרדות של חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ-יחד) ורובי ריבלין (ליכוד) אשר הציעו שהיועץ המשפטי לממשלה יוסמך, באמצעות פנייה ליו"ר הכנסת, לפתוח בהליך הדחת חבר כנסת הנאחז בחקירתו בזכות השתיקה.
על-פי הצעת החוק, אם אכן סבר היועץ המשפטי לממשלה שחבר הכנסת שתק בחקירתו בכדי שלא יפליל עצמו ולאחר שהעניק לו זכות שימוע, תועבר הבקשה ליו"ר ועדת הכנסת, ועם אישורה בוועדה ולאחר שניתנה לחבר הכנסת ההזדמנות להשמיע דברו, תועבר ההחלטה לאישור מליאת הכנסת בהצבעה גלויה. הצעת ח"כ גלאון רחבה יותר מזו של ריבלין ומתייחסת אף לחברי הממשלה ולראש הממשלה.
פרופסור סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי, טענה כי "אין חולק שחבר כנסת המשתמש בזכות השתיקה עושה מעשה לא ראוי שמטיל דופי בכנסת. אך השאלה היא האם כל מעשה לא ראוי מצד חברי כנסת יגרור סנקציה כל כך חריפה ודרמטית? ההצעה היא סנונית ראשונה ליד קלה על ההדק בכל הנוגע לצמצום זכויות היסוד של חברי כנסת. הצעת החוק פוגעת גם בזכות הייצוג של חברי הכנסת".
גם פרופסור אריאל בן דור תמך בגישתה של נבות. לדבריו, "מבחינה מעשית ההצעה לא תשיג את מטרתה. יש חשש מפוליטיזציה של המשפט כאשר מעניקים ליועץ המשפטי לממשלה סמכויות מעין אלו. יכול להיווצר כאן מדרון חלקלק ושינוי כולל של כללי החקירה בארץ".
בתגובה, אמר ריבלין כי "שקלתי את כל הנימוקים שהועלו כאן, אך מולם המציאות חזקה מכל, והעובדה שחברי הכנסת עושים שימוש בזכות השתיקה מוציאה את דיבת הכנסת רעה, ופוגעת בסגולותיה וביוקרתה של הכנסת בעיני הציבור. לא ייתכן שחבר כנסת ינצל את הכלים שניתנו בידו שלא לשם ייעודו. מרגע שאדם נעשה נבחר ציבור הוא מחויב להתנהל בשקיפות מלאה מול הציבור. חובה לתת מענה חוקתי לתופעה זו, ולא להסתפק במישור האתי".
ח"כ גלאון הודיעה כי מול הטענות שהועלו בדיון נגד ההצעה, תשקול עם ח"כ ריבלין את צמצום הצעתה רק לחברי כנסת וכן להסתפק בהשעיה חבר הכנסת מחברותו בכנסת. לדבריה, “חייבת להיות סנקציה כלשהי".