בית המשפט העליון דחה (יום ה', 20.12.07) את ערעורו של גבר שהורשע באונס אשה שדחתה את חיזוריו, ובאיומים עליה, על חומרת עונשו: 17 שנות מאסר בפועל.
מגזר הדין עולה כי בינואר 2005 ביקש האיש את ידה של האשה ונתקל בסירוב. הוא דרש ממנה להשיב לו מתנות שהעניק לה, ולאחר שסירבה ביקש ממנה להיפגש איתו בשעת צהריים בחניה של מוסד חינוכי. בפגישה חזר ודיבר על לבה שלא תדחה אותו, ולאחר שעמדה על דעתה, אחז בה, דחף אותה למכוניתו, וכבל באזיקים את ידיה מאחורי גבה. היא התחננה שיניח לה, אך הוא אמר לה כי הרסה את חייו. הוא הסיע אותה לפרדס, שם הפשיט אותה, אנס אותה וצילם אותה במערומיה. עקב מעשיו נחבלה האשה בפניה, בראשה ובפרקי ידה.
הוא הועמד לדין, הודה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעובדות האלה והורשע בעבירות של אונס ואיומים. לאחר שבית המשפט בחן תסקירים של שרות המבחן ושמע את הטיעונים לעונש, גזר על הנאשם 17 שנות מאסר בפועל, - 3 שנים מאסר על-תנאי, וחייב אותו לפצות את קורבנו ב-50 אלף ש"ח.
בערעורו טען באמצעות עו"ד אביגדור פלדמן כי בית המשפט המחוזי החמיר איתו יתר על המידה, תוך סטייה קיצונית מרף הענישה המקובל. הוא טען כי בית המשפט המחוזי ייחד משקל יתר לשיקולי גמול והרתעה.
חלומות ורודים שנקטעו
בפסק הדין שדחה את הערעור כתב השופט אדמונד לוי כי הקורבן, "אשה צעירה, אקדמאית, שטוותה חלומות וורודים ביחס לעתידה, מצאה את עצמה באחד הימים נחטפת בידי האיש ונאנסת על ידו, וכל זאת מתוך כוונה להטביע על מצחה את חותמו, ובדרך זו להכתיב לה ולהוריה את בן זוגה לעתיד. מאז מלווה האירוע הקשה, האלים והמשפיל את חייה, ולמעשה השיג האיש במידה רבה את מבוקשו, הואיל ונוכח השקפתה של הקהילה שבתוכה היא חיה, נפגעו סיכוייה לחיי משפחה שלווים וסבירים בצורה משמעותית. יתר על כן, היא חיה בצלו של פחד מתמיד כי האיש לא ירפה ממנה, ואימתו מוסיפה להלך עליה ולשבש את חייה. אכן היא נישאה לאחר, אולם די לעיין בתסקיר שהוגש לבית המשפט כדי להבין עד כמה הסיט האיש במעשיו השפלים את דרך חייה ממסלולם. להתנהגות שלוחת רסן מסוג זה יש מחיר, שאותו הוא נדרש לשלם, הן כדי לגמול לו על מעשיו נוכח חומרתם המופלגת, והן כדי לעקור מן השורש את התופעה שהייתה מקובלת בימים רחוקים, כאשר גבר הכתיב את מהלך חייה של אשה גם אם מאסה בו".
