|
|
[צילום: מסעדת Lucca בהרצליה]
|
|
|
|
|
מזמן, מזמן לא הייתי במקום רומנטי. זאת אומרת, לא כל כך מזמן, אבל בימים טרופים אלה גם חודש הוא נצח. הרצף הזה נקטע כשהגעתי ל"בליקר" בהרצליה, מקום סימפטי ומאיר פנים במיוחד, שסיפק את מלוא התאווה. ואם כבר מדברים על מקומות רומנטיים, מה טבעי יותר מלקחת מישהו עדין, מנומס ונעים הליכות כמו ידידנו הג'מוס? כן, כן, האיש (?), שותפי הקבוע לארוחותיי, התאושש, קם ממיטת חוליו וחזר לפקוד את מסעדות ארצנו לחרדתם של מארחיו.
הבליקר הוא בדיוק אחד מאותם מקומות שבהם השלם עולה על סך חלקיו. הוא לא בדיוק בר, אבל אפשר בכיף לשבת בו לדרינק. הוא לא נגוע בפלצנות, אבל יושב על חוף המרינה בהרצליה ומושך אליו אוכלוסיה ברמה. הוא לא מסעדת שף קלאסית, אבל האוכל שבו מעודן והוא לא סטייקייה, אבל הבשרים שלו לא היו מביישים גם את הסטייקיות הטובות של ארגנטינה. פשוט מקום אידיאלי לקחת כמה חבר'ה למפגש, לפנק את האישה או לתת מתנה להורים לרגל יום הנישואין. וכן, אם קמתם לתוך בוקר לא כל כך עסוק, שווה לנסות גם את ארוחות הבוקר שהוא מציע. לא ניסינו, אבל גם זה יקרה, וכל זאת, בנוסף לעובדה שהוא מגיש גם עסקיות מפתות במחירים שווים לכל נפש.
אם בעסקית עסקינן, הרי שאת מה שהג'מוס ואני הזמנו אפשר להגדיר כמנה עסקית. בעוד אנו תרים ברחבי התפריט הרחב וגם מזמינים שני מרקים אדירים - מרק עגבניות עם שמנת (28 שקל) ומרק בשר עשיר ומצוין (28 ₪) - נתקלו עינינו במשהו שנקרא "מיקס בשרים זוגי". אחח, אילו מילים קסומות הן "מיקס בשרים", ועוד זוגי. אבל האמת היא שצריך מיומנות מיוחדת כדי להכין את זה בצורה מכובדת, והשף אבי הופמן בהחלט עומד במשימה בכבוד. מיקס הבשרים הזה מוגש יחד עם קרפצ'יו ירקות כמנה ראשונה, תוספת חמה (צ'יפס, אורז, תפו"א אפוי או פירה) וכאופציה גם כוס יין. עם היין עולה המנה 218 שקל, ובלעדיו 188. יקר? תעשו לעצמכם טובה ופשוט תזמינו, כי 100 שקל לאדם לארוחה כזו זה לא משהו שהולך ברגל בימינו. יחד עם התוספות האמורות לעיל (הזמנו שתי כוסות קברנה סוביניון) קיבלנו פלטה עצבנית במיוחד של בשר מכל הבא ליד: קבבונים, נקניקיות, צ'וריסוס, כנפיים, אנטריקוט, צלעות כבש, סטייק פרגית ותסלח לנו חתיכת הבשר שלא הזכרנו את שמה, אם יש כזו. זו מנה ענקית וטעימה במיוחד, ולמרות שדחסנו עוד קודם גם מנת מעוז הגליל (44 שקל) - קלמארי ופרמזן על מצע חציל קלוי עטוף ביוגורט - הצלחנו לעמוד במשימה ולסיים אותה. המלצרית שלנו, שני (איזה בונבון, דוגמא לעבודת מלצרות מושלמת) "התערבה" איתנו שלא נעמוד בזה והודתה לבסוף שמה לעשות, היא הפסידה. עכשיו גם היא מכירה את עלילות הג'מוס והמושך בקולמוס. ניצחנו, שוב.
לקינוח לקחנו קרם ברולה ומנה שנקראת "שחיתות" (28 שקל) - ביסקוויט פררו רושה, מוס שוקולד, נוגט וגנאש שוקולד, שניהם מבית היוצר של קונדיטוריית "בליקר" בפתח תקוה (ניחשתם נכונה - יש קשר). וחוץ מזה, רק נוסיף ונאמר שלבליקר יש גם ארוחות בוקר (אה, בעצם כבר אמרנו), סלטים, כריכים וגם מנות דגים (הפעם לא לקחתי שרימפס, למרבה הצער, אבל תמיד יש פעם הבאה). רק בקשה לי אליכם - הרבה זוגות הגיעו לבליקר בערב החורפי שבו אנחנו הגענו לשם. המקום בהחלט מתאים גם לג'מוסים ולבולמוסים, אבל בעיקר נוסך אווירת רוגע שנועדה לאוכלוסיה קצת אחרת. כשאתם רוצים לעשות קצת גוד טיים ליקרים לכם, תחשבו על המקום הזה כאופציה חמה במיוחד.
