"אולמרט החמיץ עסקה בנושא החטופים"

עיתון הארץ דיווח הבוקר (ג', 8.1.07) כי ישראל החמיצה הזדמנות סבירה להשיג הסכם הפסקת אש עם חיזבאללה, בשבוע הראשון למלחמת לבנון השנייה, ביולי 2006 - כך עולה מעדויות בכירים בישראל ובאו"ם שהיו מעורבים במגעים, ושהובאו בספר החדש של עמוס הראל ואבי יששכרוף "קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה".

על-פי הדיווח, ההסכם שהוצע לישראל בין ה-16 ל-18 ביולי עשוי היה לכלול את העברת שני החיילים החטופים, אודי גולדווסר ואלדד רגב, לאחריות ממשלת לבנון, בהסכמת ארגון חיזבאללה. מהלך כזה היה מאפשר, לפחות, לברר מה מצב השניים - תעלומה שטרם נפתרה שנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה.

החטופים אינם בראש סדר העדיפויות

לדברי המתווכים, להנהגה בישראל היה חלק מרכזי בהחמצת ההזדמנות, שהובילה להחרפת המלחמה עם חיזבאללה. בכירים בצה"ל אישרו שבירושלים נאמר לשליחי האו"ם שניסו לקדם את ההצעה כי החטופים כבר אינם עומדים בראש סדר העדיפויות. מקורבי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, טענו מנגד שלא היה סביר אז שחיזבאללה יסכים להצעת האו"ם.

אולמרט סירב להיפגש

אולמרט, על-פי הראל ויששכרוף, סירב להיפגש עם משלחת האו"ם לאזור, וחבריה היו אמורים להיוועד רק עם ראש הסגל שלו, יורם טורבוביץ' והיועץ המדיני שלום תורג'מן. לאחר שהגיעו הדיפלומטים לפגישה, נכנס לחדר בהפתעה רה"מ. "אולמרט", סיפר אחד הנוכחים, "אמר שאינו אוהב את הרעיון, והוסיף: 'אין לנו ריב עם סניורה. החיילים החטופים, מן הסתם, אפילו יזכו ליחס טוב אצלו. אבל איננו רוצים שכאשר סניורה יחזיק בחיילים הוא יהפוך מבחינתנו למטרה'".

אחד הדיפלומטים סיפר כי מטרת המבצע של ישראל בלבנון לא הייתה שחרור החיילים החטופים אלא השמדת חיזבאללה. מקורבי אולמרט מציגים תמונה אחרת ולפיה לא יכלו אנשי האו"ם להתחייב שחיזבאללה אכן יעביר את החיילים. "באותה נקודה, נסראללה לא הגיע למצב שבו חשש עד כדי כך לשלום ארגונו ולכן חשבנו שלא יסכים להסדר כזה", סיפרו. אנשי האו"ם שהשתתפו בפגישות טוענים שלא היתה הסכמה ישראלית לגישוש נוסף של האו"ם אצל חיזבאללה. הם סיפרו שהגישה בירושלים הייתה: "תשכחו מעסקה, אנחנו הולכים לנצח".

חיזבאללה היה בהלם אסטרטגי

בכירים בצה"ל טענו: "בין 16 ל-18 ביולי אמרנו בכל הערכת מצב שחיזבאללה מוכן להפסקת אש. נסראללה הופתע מהתגובה הישראלית. הוא היה בהלם אסטרטגי. בשיא הלחץ, נסראללה גם הסכים להעביר את החיילים החטופים לסניורה, אך לא נמצא המכניזם שיסדיר זאת".

כשלבני שמעה את המילה "שבעא"

ב-18 ביולי נפגשה המשלחת עם שרת החוץ לבני, והציגה בפניה את ההסכם. "כשלבני שמעה את המילה שבעא [הר דב], היא כמעט זינקה ממקומה", מתאר אחד הדיפלומטים. "היא טענה כי 'אם בספרי ההיסטוריה ייכתב שחיזבאללה תקף את ישראל, חטף חיילים ובתמורה קיבל את שבעא, כל ההרתעה הישראלית יורדת לטמיון'. לבני סירבה אפילו לדון בנושא, מאחר שלטענתה כל המו"מ יעבור להתמקד בסוגיית החוות".