|
[צילום: מוטי קמחי, מתוך עכבר העיר]
|
|
|
|
|
"מי שמדבר", ראשון ב-22:55, ערוץ 2
אחרי הראיון האוורירי שקיימה עם עודד קטש בשבוע שעבר, אילנה דיין היתה צריכה קצת עומק. משהו רציני. עורך הדין אביגדור פלדמן, איש שגם שונאיו לא יתווכחו על-כך שהוא דמות מרתקת, היה הבחירה הנכונה. עורך הדין הפלילי הטוב בארץ (על-פי משאל שנעשה לאחרונה בין עמיתיו), פרובוקטור, איש רוח, אמן של מילים, אינטלקטואל בעולם של נחשים וגם, האיש שהצליח להסיר את החרב הבוהקת מעל צווארו של משה קצב ולהפוך אותה לעסקת טיעון דהויה.
אבל גם דיין לא ציפתה לסוג כזה של ראיון. כבר בהתחלה סיפק פלדמן שורה של הצהרות שלא הייתם מצפים לשמוע מעו"ד, גם לא מעוף מוזר כמוהו. "המשפט הוא משחק השקר", "מקצוע מכוער של הונאה ושקרים", "לעיתים אני מתעב את המקצוע" ועוד. אבל זו היתה, כאמור, רק ההתחלה. ההמשך נעשה אישי יותר. "אני עצל, חלש, פחדן" הוא ענה לשאלה מדוע הוא לא עוזב את המקצוע. "השקר מחלחל גם לבית" אמר כששאלה אותו על שני ילדיו הקטנים.
קשה להיזכר מתי לאחרונה דיין הביטה במרואיין שלה בעיניים מקנאות-משתאות, מנסה לעמוד בקצב התשובות ולרגעים גם נשארת מאחור. פלדמן חשף את המועקות האישיות ואת הדילמות המקצועיות, באופן שנדיר לראות בטלוויזיה ובתקשורת בכלל. הוא סיפק תשובות מורכבות: דיבר על האסתטיקה של השקר, על חוסר החשיבות של "האמת" בתוך ההליך המשפטי, על הרנדומליות של "הצדק", ועשה זאת באופן אישי, אבל קצר, תמציתי, רהוט ופשוט.
דיין, לוליינית לא קטנה של מילים בפני עצמה, נסחפה אחריו, מנסה להזכיר לעצמה, וגם לנו, שהאיש קנה את עולמו בזכות יכולתו לשים מילים בינו ובין העולם ולמסך את עצמו באין ספור טקסטים שנתפרו ביד אמן. למרות שידעה שאמיתי וכן ככל שינסה להיות הוא לעולם יסתתר מאחורי המשקפיים העגולים והחזות המלומדת, היא קנתה את סיפורו. כמו השופטים בבית המשפט, כמו הצופים בבית, כמוני, גם היא נשבתה שוב בקסמו של עורך הדין פלדמן. איש מקצוע מעולה, אינטלקטואל אמיתי, מרואיין מושלם, שתמיד יישאר בלתי מפוענח. גם אחרי ראיון אצל אילנה דיין.