|
|
רגע, יש לי פקס מאשתי[צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
שופטת בית משפט השלום בנצרת, עירית הוד, פסקה כי אשה ששלחה פקס לבעלה וכינתה את המאהבת שלו "זונה" ו"חולת נפש" הוציאה עליה דיבה. עם זאת, החליטה השופטת לחייב את האשה לשלם פיצויים בסכום סמלי של 3,000 שקל בגלל נסיבות הפרשה.
מפסק הדין עולה כי טל קאופמן בן נתן, בת זוגו הנוכחית של ערן מקובר, הגישה תביעה על הוצאת לשון הרע נגד הדר מקובר, גרושתו של ערן ואם חמשת ילדיו. התביעה נגעה לתכתובת פקס ודואר אלקטרוני שכתבה הדר לערן, ובהם כינתה את טל, בכינויי גנאי. לטענת טל, הגיעו הדברים לידיעתה ולידיעת עובדים נוספים בחברה המשפחתית של מקובר, שבה עבדה טל. טל טענה כי בכך נפגעו שמה הטוב רגשותיה ומעמדה, ועל כן תבעה פיצוי בסך 100,000 שקל.
הדר טענה כי טל ניהלה רומן עם ערן עוד בזמן שהיה נשוי לה וכי הרומן הוא שהביא למשבר ולגירושין. לדבריה, ניסתה טל לפתות גברים נוספים במפעל. לפיכך, טענה, אין בדברים שנכתבו בתכתובות הללו לשון הרע, שכן לטל כלל לא יצא לה שם טוב.
טענת האמת לא הוכחה
הנתבעת גם טענה כי נודע לה שטל סבלה מהפרעות וטופלה בתרופות פסיכיאטריות, ולכן היא זכאית להגנת "אמת דיברתי" בכל הנוגע למילים: "חולת נפש". עוד טענה כי מאחר שטל ניהלה עם ערן רומן עוד בהיותו נשוי לה, התנהגותה זו עולה כדי ניאוף, מופקרות ופריצות, ובנסיבות אלו השימוש בביטוי "זונה" מקורו באמת צרופה.
עוד טענה כי התכתובות נשלחו לכתובת המייל הפרטית שלו ולמכשיר הפקס הפרטי שלו ושמה של טל כלל לא הוזכר בהן. לפיכך, משלוח התכתובות גם אינו בגדר "פרסום" לשון הרע.
אבל השופטת קבעה כי לביטויים "זונה" ו"חולת נפש" שנכללו בתכתובות משמעויות העלולות לבזות את מי שכלפיו הן הוטחו ולהשפילו. השופטת קבעה כי בעצם משלוח התכתובות לפקס המצוי במפעל שבו יש עובדים נוספים העלולים לראות אותן יש משום פרסום לשון הרע. כמו כן קבעה כי הדר לא הוכיח שיש אמת בשני הביטויים.
הדיבה לא גרמה כל נזק
עם זאת, קבעה השופטת כי בפועל לא נגרם לטל נזק ממוני או נזק בלתי ממוני בכלל או נזק לשמה הטוב בפרט. יתר על כן, עדותה הייתה מגמתית, נתגלו בה סתירות והיא נמצאה בלתי אמינה.
כך למשל העידה כי הרומן בינה לבין ערן החל רק באפריל 2005, לאחר שערן והדר התגרשו. אבל טענה זו אינה מתיישבת עם מועד משלוח הודעת הדוא"ל במרס 2005. "לו הייתה נכונה טענתה בדבר מועד תחילת הרומן, הרי הביטויים כלל לא כוונו אליה, מאחר שהם לא נושאים את שמה", כתבה השופטת.
השופטת קבעה בפסק הדין כי אינה תומכת במעשיה של הדר או מצדיקה שימוש בשפה כזאת, אך מצאה לעניין קביעת גובה הפיצוי שיש לייחס משקל לרקע למעשי הדר ולנסיבות שהביאו את אותה להשתמש בביטויים הללו. גם העובדים הלא-רבים במפעל שקראו את המכתבים, לרבות טל, יכולים היו להבין את הרקע שגרם למשלוח מכתבים אלו ואת המצוקה שבה הייתה הדר נתונה.
השופטת האמינה לעדותה של הדר כי מכשיר הפקס נמצא במשרדו של ערן והיה מיועד רק לאדם אחד או שניים, וכי היא אכן האמינה שהיא שולחת את הפקסים למקום שרק ערן יקבל אותם.
