|
|
הטלטלה ממשיכה [אילוסטרציה: מעין מרום]
|
|
|
|
|
במהלך חודש ינואר התחזק השקל במידה ניכרת הן כלפי הדולר והן כלפי האירו, בשיעורים של 5.7% ו-4.8% בהתאמה. ייסוף השקל התרחש על-רקע שתי הורדות ריבית בארה"ב, ביוזמת הנגיד בן ברנקי, בשיעור מצטבר של 1.25% במהלך חודש ינואר.
בבנק ישראל אומרים, כי סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על-ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, עלה בחודש שעבר ב-1.9% - לרמה של 11.2%. רמה זאת נחשבת לגבוהה יחסית לעבר ולדברי הנהלת הבנק, היא מלמדת לכאורה על המשך התנודתיות הצפויה בשער החליפין. מול עלייה זאת נרשמה עלייה קלה בסיכון שער החליפין בשווקים המתעוררים, בשיעור של 0.2% - לרמה של 10.2%.
מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי תושבי חוץ מכרו בינואר מט"ח בעיקר באמצעות המכשירים הפיננסיים הניגזרים ובהשקעות הישירות. כמו כן נמשכו ההשקעות בבורסה בתל אביב - הן במניות והן באג"ח "בהיקף לא גדול". מהלך ההשקעות באג"ח במהלך החודש לא היה אחיד: בשבועיים הראשונים של החודש נרשמו מימושים בהיקף של כ-45 מיליון דולר, ואילו בשבועיים האחרונים היו רכישות של 105 מיליון דולר.
במהלך ינואר רכש המיגזר העסקי מט"ח נטו במכשירים לזמן קצר, בעיקר באמצעות מכשירים פיננסיים ניגזרים וכן לצורך ביצוע פירעונות אשראי במט"ח מבנקים בארץ. עם זאת, נרשם בינואר שוני בהתנהגות הסקטורים במשק; המיגזר הפיננסי הגדיל את מכירות המט"ח עתידי נטו ביחס לתקופות קודמות ואילו המיגזר הריאלי רכש מט"ח עתידי נטו בהיקפים גבוהים יותר. במקביל מומשו השקעות בתיק ניירות ערך זרים הנסחרים בחו"ל על-ידי הסקטור העסקי, בסך של 214 מיליון דולרים - שמהם כ-100 מיליון דולר באג"ח, והיתרה מניות.
משקי הבית צברו בחודש ינואר מט"ח בפקדונות בבנקים בארץ בהיקף גדול יחסית (כ-520 מיליון דולר), בהמשך לצבירות בהיקפים משמעותיים שאיפיינו את פעולותיהם במהלך שנת 2007 כולה. מנגד המשיכו משקי הבית לממש השקעות בקרנות נאמנות המשקיעות במט"ח בשווקים השונים בחו"ל בהיקפים גבוהים גם כן, בעיקר במניות. התנהגות זו של משקי הבית - מימוש בקרנות וצבירה בפקדונות - משפיעה על שוק המט"ח בכיוונים מנוגדים.
