קפיצה למי הבריכה היא הגורם השני במעלה, לאחר תאונות הדרכים, לשיתוק הגפיים. כך קובע מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
המחקר נערך במשך עשר שנים, בעקבות ניתוחי חוט השדרה של 150 נפגעים. מהמחקר עולה שקפיצה למים גרמה ל-100 מקרי שיתוק וכי שני שלישים מכלל הניתוחים היו בעקבות קפיצה בלתי נכונה. 28% של ניתוחי הקופצים בוצעו לאחר שהנפגעים פגעו בקרקעית או בצד הבריכה.
המחקר מתריע מפני הסכנה הרבה של קפיצה למים, במיוחד כאשר הקופץ אינו מודע לעומקה של הבריכה, ומביע תמיהה על שלמרות זאת, אפילו ספורטאים מקצועיים אינם נרתעים מביצועה. על-פי המחקר, קשה עוד יותר להבין מדוע אנשים נהרגים והופכים למשותקים מקפיצה לבריכות, שהמים בהן צלולים ועומקם מסומן.
על-פי המחקר, רוב הנפגעים הם ילדים בגילאי 10-14, כאשר שלושה רבעים מכלל הנפגעים הם מתחת לגיל 20.
