מאיר גדעון תבע את כפר הילדים והנוער "אהבה" בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לאחר שפוטר מעבודתו כטבח. לדבריו, יש לפצותו בגין פיטורים שלא כדין, פגיעה בחופש העיסוק ובכבוד, עוגמת נפש, דמי הודעה מוקדמת ודמי מחלה.
מכתב התביעה עלה שהתובע עבד בפנימייה, בה חוסים 200 בני נוער במצוקה ובסיכון, כטבח ומנהל מטבח מיום: 1.3.1976 ועד ליום: 31.12.04. בתאריך: 29.1.02 הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט השלום בקריות בגין מעשה מגונה בפני קטין. מתוך כתב האישום: "בתאריך 7.5.01 סמוך לשעה 16:30 בשירותים שבקיריון קריית בביאליק בעת שהקטין י.ב. עשה צרכיו, הנאשם עלה על אסלה שבסמוך וסימן לקטין בידיו בתנועות מגונות ואונן בפני הקטין עד אשר הגיע לסיפוק מיני".
בטרם ההקראה תוקן כתב האישום לעבירה של פגיעה בפרטיות. בתאריך 27.10.03 חזר בו התובע מהכפירה בביצוע העבירה, כתב האישום נגדו בוטל והתיק המשטרתי נסגר מחוסר ראיות בגין עבירה על חוק הפרטיות, לאחר שהמתלונן לא שיתף פעולה ולא הגיע לבית המשפט למתן עדות כנדרש. כתב האישום המקורי על מעשה מגונה בפני קטין נמחק מחוסר אשמה.
בסמוך לתאריך 22.9.04 התלונן אחד הילדים בפנימייה, בפני עובדת סוציאלית, שבמהלך עבודתו במטבח הגיח התובע מאחוריו בשעה שהתכופף, והכניס מקל של מגב בין רגליו. האירוע לדברי הקטין, אירע פעמיים. בפנימייה התייחסו לכך כאל ביצוע מעשים מגונים בקטין. לאחר התייעצות עם עובדת סוציאלית ולאור מצבו הנפשי והרגשי של הקטין הוחלט שלא לחשוף אותו לחקירה משטרתית ולא הוגשה תלונה נגד התובע.
מנהל הפנימייה, יואב אפלבוים, ששמע על המקרה וכתב האישום הציע לתובע להתפטר בדין מפוטר ולנמק זאת מסיבות אישיות. הוא הוסיף שאם התובע יפוטר, במכתב הפיטורין יירשם שהדבר נעשה בגלל ניהול כושל, חוסר אמינות, אי מילוי נהלים, תלונות וחשדות פליליים. התובע הוצא לחופשה בת 7 ימים והתבקש להחליט בעניין. בסיומה הגיע לפגישה השנייה עם אפלבוים מלווה באשתו ואחותו השוטרת שהייתה לבושה במדים וביקש פיצויי פיטורים בשיעור של 200 אחוז כתנאי להתפטרותו. הנתבעת סירבה ומסרה לו מכתב פיטורים.
בכתב התביעה טען התובע שהפיטורים היו בניגוד לחוקת העבודה, מאחר שמנהל הנתבעת לא פנה ליו"ר ארגון העובדים בעניין פיטוריו, ולא ניתנה לו זכות השימוע. "פוטרתי שלא כדין ובחוסר תום לב, והנימוקים במכתב הפיטורין כוזבים ומופרכים. כתב האישום המקורי והמתוקן בוטלו על-ידי בית המשפט. האשמות החדשות נגדי לא הועברו לחקירת המשטרה".
הנתבעת השיבה בכתב ההגנה כי לאור כתבי האישום שהוגשו ותלונתו של הקטין החוסה, אין מקום לטענה שהפיטורין נעשו בחוסר תום לב. כמו כן שמכתב הפיטורין נשלח לארגון העובדים שלא מצא עילה להתערב בהליך. מנהל הנתבעת אמר בדיון שהשימוע נעשה בפגישה הראשונה בינו לבין התובע והאחרון לא ידע שהוזמן לשימוע. כמו כן שהתובע סירב להגיב לאשמות נגדו והפנה אותו למשטרה לבירור העניין.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר פסקה השופטת איטה קציר שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,002 שקל בגין פיטורין בניגוד לחוקת העבודה בתוספת 4,000 שקל שכר טירחת עו"ד. "נראה כי נפלו פגמים בהליך פיטוריו של התובע. בכך שלא נאמר לו מבעוד מועד כי הוא מוזמן להליך שימוע וכי קיימת כוונה לפטרו ממקום עבודתו, לא קוים הליך שימוע כנדרש. בנוסף גם לא נוהל מו"מ עם ארגון העובדים באשר לפיטוריו". השופטת דחתה את הטענה שהפיטורין נעשו בחוסר תום לב. "הנתבעת הציגה בפני בית הדין מסמכים המעידים על אי מילוי נהלים, אי שימוש בשעון נוכחות, ביצוע רכישות פרטיות באמצעות ספקי הנתבעת, ליקויים שהתגלו במטבח וגידול לא סביר בהוצאות המטבח".
בפסק הדין צוין שהתובע הודה חלקית במהלך חקירתו במשטרה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן ואמר שהציץ לתא השירותים כדי לבדוק אם ב"תא הסמוך נמצא מישהו שאני מכיר". כמו כן שבתצהיר הודה שהמגב פגע בתלמיד שהתכופף "בלי כוונה". לדברי השופטת, "הסבריו" של התובע למעשיו ביחס לשני הקטינים, "מעוררים חשדות וחששות אמיתיים כלפיו שמא אינו ראוי לעבוד בחברת קטינים חוסים. בנסיבות אלה - אין גם הצדקה משפטית לפסוק לו פיצויים בגין עוגמת נפש".
השופטת הוסיפה שהתובע נהג בחוסר תום לב כשהגיע לפגישה השנייה עם אפלבוים מלווה באחותו השוטרת שלבשה מדים, "וזאת ככל הנראה על-מנת להפעיל לחץ על מנהל הנתבעת בניסיון למנוע את פיטוריו או לחילופין על-מנת שהמנהל יסכים להצעת התובע להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורין בשיעור של 200 אחוז".
