טליה טופז תבעה את סופר פארם ירושלים בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 17,800 שקל לאחר שנפצעה בסניף. מכתב התביעה עלה שהתובעת ערכה קניות בחודש אוקטובר 2004, ובמהלכן נשלחה על-ידי הקופאית למצוא מוצר בקצה החנות בכוננית האחרונה בפינה למעלה. כשניסתה לקחת את המוצר החליקה על הרצפה ונפלה על הגב.
כך תיארה טופז את התאונה: "לא ראיתי את המוצר שרציתי וניסיתי לראות אם בעומק המדף הוא ישנו. לשם כך הבטתי מהצד של הכוננית, אך היו שם חבילות קרטון בערימה גבוהה שחסמו את המעבר והותירו 25 ס"מ. הצטדדתי על-מנת שלא לפגוע בקרטונים והטיתי את גופי על-מנת לראות מעל ואז החלקתי על הרצפה שהייתה חלקה במיוחד". התובעת נזקקה לשורה ארוכה של טיפולים רפואיים והאשימה את הנתבעת ברשלנות. בדיון הוסיפה שאף אחד מעובדי הנתבעת לא היה בסביבה כדי לעזור לה למצוא את המוצר.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה ואם הנתבעת נפגעה, הדבר אינו באחריותה. כמו כן שהאחריות לתאונה רובצת לפתחה של התובעת שהתרשלה ופעלה בחוסר זהירות. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת אנה שניידר את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה את התובעת בהוצאות משפט. השופטת קבעה שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת התביעה. "גם אם אתעלם מהעובדה שהתובעת לא הביאה לעדות את הקופאית, הימנעות שעל-פי הפסיקה פועלת לרעתה, וגם אם אקבל את טענתה בדבר קיומה של ערימת הקרטונים בקצה החנות - עדיין נראה שלקחה על עצמה סיכון בלתי סביר בכך שנדחקה בין הקרטונים והטתה את גופה באופן שגרם לה, כנראה, לאבד את שיווי משקלה".
השופטת דחתה את הטענה שבעת האירוע עובדי הנתבעת לא היו במקום לסייע בחיפושים אחר המוצר. "עם כל הכבוד לא שוכנעתי מטענה זו. הרי מדובר בחנות גדולה עם מספר לא מבוטל של עובדים. אדם סביר היה בנסיבות העניין חוזר לקופאית או מחפש עובד אחר ומבקש סיוע באיתור המוצר. אם התובעת בחרה 'לעזור' לעצמה תוך נטילת סיכון - אין לה אלא להלין אלא על עצמה לגבי התוצאות העגומות של התנהלותה".
