|
|
[צילום: מסעדת לה פמילייה - La Famiglia בראשון לציון]
|
|
|
|
|
לפני הסלסולים, התלתלים והפיוטים, אפשר לסכם את העניין ולומר זאת במשפט אחד: היה לנו כיף ב'לה פמיליה'. פשוט, וכיף. המסעדה האיטלקית שוכנת במרכז בן-גוריון בראשון לציון, שמצטיין באווירה נעימה לשהייה ולא פחות חשוב - החניה מצויה בו בשפע (פקטור חשוב לאנשים בעלי שריטה מוטורית עמוקה כשלי). המסעדה מצידה מעוצבת בהקפדה יתרה על כל פרט ופרט. השנדלירים היפהפיים המשתלשלים מן התקרה הגבוהה מעניקים לחלל המקום אווירה יוקרתית, בעוד תחושה אינטימית וביתית חולשת על החלל הודות לבחירה הנבונה בתאורה חמימה ובבוטים קסומים המשובצים בינות קירות מחופי אבן.
תפריט המסעדה עשיר וכולל שפע מטעמים: פסטות טריות בהכנה עצמית, מגוון בשרים, דגים, פירות ים ועוד מגוון מנות ורטבים אותנטיים מדרום איטליה. לאחר שבחרנו לעצמנו, רנית ואנוכי, לוקיישן נהדר המשקיף על כל המסעדה ומלצר פמיליארי הבקי ברזי התפריט ועונה לשם אופיר, התחלנו את חוויית הסעודה. כוסית טרמינר ריזלינג סייקרד היל אוסטרלי משובב נפש (20 שקל) עבורי, חשפה יין לבן חצי יבש העשוי ברובו מעינב הטרמינר, יין פריך בעל ניחוחות פרחוניים וטעמים בעלי רמיזה טרופית קלילה. כוסית שרדונה סינגל מרום גליל של סגל (27 שקל) לרנית, הכילה יין בצבע זהוב בהיר - עדין, עשיר, אלגנטי ומורכב יחסית לפציחות השובבה והצעירה של הטרמינר שלי.
המנות הראשונות הוגשו אל השולחן, ואנחנו התמגנטנו מיידית לפוקאצ'ת הבית - שכנראה נקראת כך בגלל שהיא מוגשת על חשבון הבית - שהגיעה ארוכה, צרה ופריכה וחמימה, משוחה בשמן זית ומלווה בשלישיית מטבלים חמדמדה: עגבניות מיובשות, בשר חצילים קלויים על האש ופסטו. עוד הזמנו צלחת אנטיפסטי מרשימה ויפת מראה ש"צוירה" בפרחי כרובית, סלט סלק סגול ובוהק, פטריות שמפיניון טריות וצלויות, זוקיני פריך, פלפלים קלויים חמצמצים, פרוסות חציל מ-ע-ו-ל-ו-ת, בטטות מתקתקות וטובות והכל תמורת 39 שקל. מנה צבעונית, עשירה, בריאה ופשוט מצוינת. מנת הקרפצ'יו בקר הקלאסית הייתה ערוכה כדבעי על הצלחת בסידורה המסורתי (פרמז'נו ועלי רוקט) ומתובלת בשמן זית ובלסמי (46 שקל). מאגף הספיישלים ניסינו את סלט עלי התרד שהיה עשיר בעלים, רצועות פלפלים קלויים, אגוזי מלך, פרוסות צנונית סגולות ויפות וגבינת ברינזה צלויה, ברוטב ויניגרט מתקתק ומאוזן.
עם שוך הראשונות, כוס המים הצוננים ובניית הסקרנות לקראת הבאות, הובילו הלבטים את רנית למנת פילה דניס עם ניוקי בטטה ברוטב שמנת כמהין, שמוגשת בימים כתיקונם עם דג לברק שאזל באותו היום (79 שקל). כך או כך, הדג היה עשוי היטב ורוטב השמנת העשיר השתדך נהדר לניוקי הבטטה. אני בחרתי במנת פילה הבקר (105 שקל). על צלחת צלייה מיוחדת רחשו להם 3 נתחי פילה בקר עסיסיים ומיושנים בצמוד לפטריית פורטבלו בשרנית ברוטב יין אדום, פירה חמאתי ופרחי ברוקולי פריכים ועזי גוון. נהדר.
לגראנד פינאלה של כזו ארוחה, פטור בלא קינוחים הרי אי אפשר. ולכן, כחלק משליחותנו החשובה, בחרנו לדגום את הבאונטי, פס של קוקוס עם גנאש שוקולד מריר ושוקולד חלב (33 שקל), שהיה פרפראזה חמודה על החטיף המהולל, וסורבה בשלושה טעמים - תפוז סיני, אננס וקוקוס, שהיווה ניגוד מרענן (25 שקל).
חמוד ב"לה פמיליה". נעים, לא יומרני, שירותי מאד ומחויך. טעים ופשוט טוב.
