כ-3,000 נשים ממדינות חבר העמים לשעבר, מובאות מידי שנה לארץ למטרות סחר בתעשיית המין בישראל. כך עולה מדוח הביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים, המתפרסם היום.
הדוח קובע, כי כדי לספק מענה יעיל למלחמה בתופעה, המאבק המשפטי צריך להיות רק פן אחד במאבק הכולל למיגור התופעה. לטענת הוועדה, לא די בפעילות המשטרה למעצר עבריינים הסוחרים בנשים, אלא יש לפתח כלים חוקיים למיצוי הדין עם הסוחרים, ובמקביל להגן על הנשים.
על-פי החוק, אפשר להטיל 16 שנות מאסר על עבירת סחר בבני אדם. על-פי ממצאי הוועדה, בתי המשפט מסתפקים בדרך כלל בעסקות טיעון, ועל הנאשמים נגזרים בדרך כלל עונשים קלים. הוועדה החליטה על יוזמה להגשת שתי הצעות חוק כוללות, על-מנת להעביר מסר נורמטיבי ברור: "אי אפשר לספסר בגופן של נשים ולקבל על כך עונש קל".
על-פי מספר עדויות של נשים וקטינות לוועדה, "קונים אותן ולאחר מכן הן נאלצות לפדות עצמן - הכל תחת איומים, מכות ואונס, כשדרכונן נלקח מהן".
יו"ר הוועדה, ח"כ זהבה גלאון (מרצ), אמרה כי הצעות החוק של הוועדה נועדו להתמודד עם הצורך הדחוף של ישראל לצאת מהקבוצה השנייה של המדינות, שעל-פי דוח משרד החוץ האמריקני הן מדינות הסוחרות בבני אדם. בקבוצה זו נכללות מדינות, אשר "עדיין אינן עומדות באופן מספק בסטנדרטים של החוק האמריקני, אך החליטו לנקוט צעדים משמעותיים לשיפור המאבק בתופעה".
הצעות החוק של הוועדה הן "איסור סחר בבני אדם והצעת הרשות למלחמה בסחר בבני אדם". מדובר בהרחבת תחולת העבירה, כדי שתחול על כל קונה או מוכר אדם למטרת כליאה, עבודות כפייה עבירות מין ועוד.
