המיתון הוא בן שש שנים והתחיל הרבה לפני משבר ההיי-טק והאינתיפאדה. כך אמר (יום ב', 9.12.02) האסטרטג הכלכלי, מיכה אסטרחן בוועידת העסקים של גלובס. לדבריו, המשבר הכלכלי הוא עמוק וגורר אחריו משבר פיננסי, פוליטי וחברתי קשים וכבר אפשר לראות את הסימנים לכך.
אילו המדיניות הכלכלית היתה אופטימלית ואילו לא היתה אינתיפאדה, הוא אמר, העלויות האדירות שהמדינה מוציאה על ההתנחלויות ועל סעיפי דת הם שהיו מכניסים את המשק למשבר. אסטרחן אמר שעלות הדת (בין היתר עלות תלמידי ישיבה) לישראל, היא 30 מיליארד שקל לשנה, ועלות ההתנחלויות כ-15 מיליארד שקל לשנה. שתי עלויות אלה המסתכמות ב-45 מיליארד שקל לשנה, מובילות למסקנה - שאם לא היינו נכנסים באמצע 96' למיתון ולא היינו במשבר, היינו בסופו של דבר נכנסים למשבר כתוצאה מסעיפים אלה. זאת לאור העובדה, שהמשק לא מסוגל להחזיק את עצמו עם העלויות הללו בנוסף לעלות הביטחון המסתכמת ב-35 מיליארד שקל לשנה.
אסטרחן תקף את המדיניות הכלכלית השגויה הנמשכת זה זמן רב, כאשר השגיאה האסטרטגית הגדולה הראשונה שעשה בנק ישראל בין השנים 92'-94' היתה כשהחזיק את הריבית הריאלית על אפס.
לדבריו, כדי להוציא את המשק מהמיתון צריך ריבית ריאלית של פחות מ-3%. עוד אמר, כי המדיניות המוניטרית היא האחראית לכניסה למיתון שאי אפשר לצאת ממנו ולא האינתיפאדה: "הגורמים למשבר הם כאמור לא האינתיפאדה אלא מדיניות כלכלית שעלתה לנו 30%-40% תוצר כאשר האינתיפאדה מהווה בערך רבע מהתוצר שאבד לנו מאז שנת 96'".
