עו"ד שרין סולן תבעה את עו"ד רויטל לוין (נתבעת 1) ואת הממונה על חוק עבודת נשים (נתבעת 2) בבית הדין האזורי בחיפה לאחר שלא אושר לה לפטר את עו"ד לוין בהיותה בהריון בחודש חמישי. מכתב התביעה עלה שעו"ד לוין עבדה במשרדה של עו"ד סולן בהיותה סטודנטית, מסוף שנת 1997 ועד לחודש יולי 2003 כשכבר הייתה עורכת דין.
במכתב הפיטורים כתבה עו"ד סולן את הדברים הבאים: "לאחר התלבטויות קשות ומשהבנתי חד-משמעית כי מאסת בי, במשרדי ובלקוחותיי והחלטת לנהל משרד בתוך משרד, תוך קבלת לקוחות פרטיים בניגוד לנוהל ו/או לנוהג ו/או למקובל, הריני מודיעה לך בזאת כי אני מפטרת אותך מהמשך העבודה במשרדי בהתאם לחוק... אינך מוסרת לי שמות הלקוחות הפרטיים שלך כדרך שבשגרה. כתוצאה מכך קיבל המשרד לקוחה כשאת בעלה את מייצגת (מבלי שיידעת אותי בכך) ואלמלא בדיקה מוקדמת שלי את התיק בבית הדין הרבני (רק אז נודע לי לראשונה כי הינך מייצגת את הבעל) הייתי מגיעה למצב שבו הינך מייצגת את האישה בשם המשרד ובו-זמנית את הבעל באופן פרטי".
מאחר שעו"ד לוין, הייתה, כאמור, בהריון במועד הפיטורים פנתה עו"ד סולן לחיה חוגי, המפקחת על עבודת נשים ונוער במשרד העבודה בחיפה ולרבקה מקובר, המפקחת על חוק עבודת נשים בבקשה לקבל היתר פיטורים בהתאם לסעיף 9 לחוק עבודת נשים. וכך כתבה עו"ד סולן: "ידעתי כי הגב' לוין בהריון, אך נדהמתי לגלות כי הנ"ל חותרת תחתיי, באופן שיטתי, ומשגיליתי חומרת התנהגותה והסיכון הרובץ לרישיוני היה ולא תפוטר - הבנתי כי אין מנוס מפיטוריה".
הממונה השיבה שאין לפטר את עו"ד לוין מאחר ששאלת מקצועיותה לא עמדה בבסיס הפיטורים. הממונה כתבה, בין היתר, את הדברים הבאים: "לו אכן טיפולה של עו"ד לוין בלקוחות פרטיים היה ללא ידיעתה של עו"ד סולן, כי אז, בתיק... בסיטואציה שבה עו"ד סולן ייצגה את הצד האחר, ועו"ד לוין ייצגה את הצד השני - מקרה אבסורדי לכאורה, הייתה עו"ד לוין מפוטרת לאלתר, ולא היה מתקבל הסברה של עו"ד לוין שמדובר בייצוג חד פעמי. סביר להניח כי מעביד המגלה שעו"ד שכיר מנהל במשרדו תיקים פרטיים, יפטר העובד לאלתר". בתביעתה לבית הדין, ביקשה עו"ד סולן להצהיר על בטלות ההחלטה ועל התרת פיטורי עו"ד לוין. לדבריה, החלטת הממונה, פגומה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני ודינה להתבטל היות והתעלמה מעובדות חשובות ועבירות שביצעה עו"ד לוין.
בפסק דין שניתן ביום חמישי שעבר, דחה בית הדין לעבודה את התביעה לאחר שקבע כי לא מצא פגם חוסר סבירות בהחלטת הממונה המצדיקים התערבותו. עו"ד סולן חויבה לשלם לנתבעת 1 הוצאות בסך 1,500 שקל בתוספת 10,000 שקל שכר טירחת עו"ד. "מהחלטת הממונה עולה כי הפיטורים לא אושרו לאחר שהממונה הפעילה שיקול דעתה, היינו, הממונה לא סברה שהפיטורים היו בגלל ההריון (אזי לא מוקנית הייתה לה האפשרות להפעיל שיקול דעת). נקודת המוצא הינה, שהפיטורים לא היו בגלל ההריון אלא, שלאור מכלול הנסיבות ועובדת הריונה של התובעת, אין להתירם במועד ההיריון".
לדברי בית הדין, במהלך העדויות נחשפה מערכת יחסים טעונה מאוד בין שתי עורכות הדין שחלה בה הסלמה ממועד הפיטורים. "לכך תרמה תרומה נכבדת התובעת אשר לא נלאתה מלכתוב נגד הנתבעת מכתבים למנכ"ל המל"ל, למנהלת סניף המל"ל בקריות ולראש מחלקת חקירות של המל"ל, לפנות בתלונות רבות ללשכת עורכי הדין, להגיש תלונות ועררים למשטרה, לכתוב מכתבים לעוזר לשכת שר הרווחה, לשר המשפטים, למבקר המדינה ופרקליטי המדינה, ליועצת המשפטית של שדולת הנשים ועוד. אין ספק שכל אלה הוסיפו והכבידו על מערכת היחסים הקשה שנתגלתה בפנינו שלא סייעה, בלשון עדינה, למהלך הדיון".
בית הדין הביע צער על כך שהמחלוקת בין הצדדים לא הסתיימה מחוץ לכתלים והתובעת ניהלה הליך ארוך ועם עדויות רבות, "חלקן בלתי רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת והבאות להכפיש הנתבעת בעניינים שבינם לבין עילת הפיטורים אין ולא כלום".
