|
ציקלון במיאנמר [צילום: AP]
|
|
|
|
|
המשטר הצבאי של מיאנמר מגרש את פליטי סופת הציקלון מהמחנות שבהם מצאו מקלט, ומחזיר אותם לכפריהם ההרוסים כמעט בלי כל אספקה. כך מסרו (יום ו', 30.5.08) פקידים של האו"ם ושל ארגונים נוצריים.
בתוך זה הצטרף שר ההגנה האמריקני, רוברט גייטס, (שבת, 31.5.08) למותחי הביקורת על טיפולה של החונטה השלטת במשבר, ואמר כי "הכשלת המאמצים הבינלאומיים לסייע לקורבנות הציקלון עולה בחייהם של רבבות".
נציג ארגון האו"ם יוניצ"ף, טה טיי רינג, מסר כי שמונה מחנות שהקימו שליטי מיאנמר בעיר בוגלאי, בדלתה של הנהר אירוואדי, "ריקים לחלוטין". הוא דיבר באסיפה של ארגוני הסעד שדנה בבעיות אספקת המים והתברואה לפליטים.
הוא אמר כי ממשלת מאינמר מסלקת את הפליטים מהמחנות בלא הודעה מוקדמת, ומפקירה אותם בקרבת כפריהם, למעשה בלי כל סיוע. זמן קצר לאחר שדיבר, פרסם ארגון יוניצ"ף הודעה שמתייחסת ל"דיווחים לא אושרו מפי עובדי סיוע על העברת עקורים" שנפגעו בסופה שהשתוללה ב-3-2 במאי.
ארגון זכויות אדם הפועל למען הפליטים הודיע כי שלטונות מיאנמר מנסים לכפות על הפליטים לחזור לאדמותיהם כדי לשקם את החקלאות. "אמנם שיקום החקלאות במיאנמר חיוני, אך אילוץ הכפריים לחזור לבתיהם בלא כל סיוע מקשה על ארגוני הסעד להגיע אליהם ולסייע להם", נאמר בהודעה.
"עצב ייאוש וכאב"
בתוך כך פינו השלטונות כ-400 פליטי ציקלון מהעיר לאבוטה, בדלתה של האירוואדי, שמצאו מקלט בכנסייה בעיר הבירה יאנגון. "זה היה מחזה מלא עצב, ייאוש וכאב", אמרה פעילת המיסיון הבפטיסטי שביקשה להישאר בעילום שם מחשש לנקמת הרשויות. הכפריים הללו איבדו את בתיהם, ואת משפחותיהם, וכפריהם נשטפו במים. אין להם לאן לחזור", אמרה. כל הפליטים שהיו בכנסייה, למעט שתי נשים הרות, שני פעוטות, וכמה חולים, הועמסו על 11 משאיות והוסעו משם. השלטונות מסרו לפעילי הכנסייה כי הפליטים יילקחו תחילה למחנה ממשלתי בעיר מיאונג מיה, שניזוקה פחות משאר ערי הדלתה של האירוואדי. לא נאמר אם הם ייושבו לאחר מכן מחדש בכפריהם.
שר ההגנה האמריקני אמר בנאום בסינגפור כי ארה"ב לא נתקלה עד כה בבעיות של סיוע למדינות שנפגעו באסונות טבע, והקפידה לכבד את ריבונותן. "אבל לגבי מיאנמר המצב שונה לחלוטין - במחיר חייהם של רבבות. מדינות רבות לבד מארה"ב חשות אף הן שמכשילים את מאמציהן", אמר. גייטס אמר כי ארה"ב תמשיך לנסות להניס סיוע למיאנמר. אבל ספינות סיוע של ארה"ב העוגנות מול חופי מיאנמר נוטות לשוב על עקבותיהם בגלל סירוב השלטונות לאפשר להן להעביר את האספקה.
זמן קצר לאחר שהכתה הסופה במיאנמר שלחו ארה"ב, צרפת ובריטניה אניות מלחמה עם אספקה, אבל המשטר במיאנמר מנע מהן את פריקת המטענים בחוף.
על-פי אומדנים, נותרו במיאנמר כ-2.4 מיליון בני אדם בלא קורת גג לאחר הציקלון והם סובלים מחרפת רעב. בסופה נספו כ-134,000 בני אדם.