ועידה של יותר מ-100 מדינות המתכנסת בדבלין בירת אירלנד אישרה (יום ו', 30.5.08) את האמנה בדבר איסור השימוש בפצצות מצרר, אך עדיין יש ויכוחים סביב פרצות שעשויות לשרת את האינטרסים של מעצמות כגון ארה"ב שסירבו להשתתף בשיחות על האיסור.
מזכ"ל האו"ם באן קי-מון קרא למדינות לחתום בהקדם על טיוטת האמנה ולאשרר אותה. האמנה אושרה לאחר ששום משלחת לא הביעה התנגדות לנוסח האמנה שהוכן לאחר שבועיים של דיונים בבירת אירלנד. "האו"ם ייתן תמיכה מלאה ומוכן לבצע את הפיקוח על ביצוע האמנה", אמרה דוברת מטעם מזכ"ל האו"ם.
המשלחות המשתתפות בוועידה הסכימו על טיוטת האמנה עוד ביום ד', לאחר שבריטניה הבטיחה להפסיק לעשות שימוש בפצצות מצרר. ארה"ב, סין ורוסיה דחו את האמנה, ואילו רוב מדינות נאט"ו תמכו בה.
פצצות מצרר מכילות אשכולות של פצצות קטנות המתפזרות לאחר הפלתן של הפצצות ממטוסים או ירי שלהן בפגזי ארטילריה, ומופעלות כמוקשים. מתנגדי פצצות המצרר טוענים כי הן פוגעות בלא הבחנה לאחר שהן מונחות במשך חודשים ואף שנים עד שמישהו דורך עליהן בדרך מקרה. לעתים קרובות, הקורבנות הם ילדים.
האמנה רוככה בסעיף המתיר לחיילי מדינה החותמת עליה לשתף פעולה עם בעלת ברית המשתמשת בפצצות מצרר. רבות ממשתתפות הוועידה רואות בהסתייגות זו, שבסעיף 21, פרצה ממשית. "אנו רואים בסעיף 21 יסוד חיוני של הגנה משפטית כדי לאפשר מצבים במבצעים צבאיים משולבים שייצאו מכלל שליטתנו", אמר דובר משלחת קנדה לוועידה, ארל טרקוט.
הנפגעים העיקריים בלאוס, וייטנאם ואפגניסטן
פעילי המאבק נגד פצצות המצרר הודיעו כי יפעלו להבטיח שהמדינות יימנעו משימוש בסעיף זה באופן שיאפשר למדינות שאינן חתומות על האמנה לצבור למענן את הפצצות בתחומן או לסייע במבצעים משולבים שבהם משתמשים בפצצות מצרר.
ארגון "תוכנית הפיתוח של האו"ם" אומר כי פצצות מצרר גרמו עד כה ל-13,000 מקרי מוות ופציעות ברחבי העולם, רובן המכריע בלאוס, וייטנאם ואפגניסטן.
ישראל, שעשתה שימוש נרחב בפצצות מצרר במלחמת לבנון השנייה ב-2006, שבה ואישרה את כוונתה להמשיך להשתמש בהן. הודו ופקיסטן מסרבות אף הן להצטרף לאמנה.
בדצמבר 2008 תיחתם האמנה באוסלו בירת נורווגיה. בכך יסתיים בהצלחה מה שמכונה "תהליך אוסלו נגד מתקנים מתפוצצים", שהחל על-פי אותה מתכונת של המסע נגד שימוש מוקשים נגד אדם לפני כעשר שנים.
