חברה שהנפיקה אג"ח בבורסת ת"א - הכי פחות מסוכנת

בנק ישראל קובע במחקר מיוחד כי מבין הפירמות העסקיות שנטלו אשראי בנקאי - הפירמות הגדולות, הרווחיות והמאופיינות בסיכון נמוך הן אלו שהנפיקו אג"ח בתל אביב בשנים האחרונות. לתופעה הזאת יש שתי השפעות מנוגדות על הסיכון בתיק האשראי של הבנקים: יציאת הפירמות "האיכותיות" מגדילה את סיכון האשראי - ואילו הגדלת הפיזור של התיק, תוצאת יציאתן של אותן פירמות, מקטינה את הסיכון.

ניתוח הסיכון של פירמה עסקית במחקר התבסס, בעיקר על דירוג האשראי שהבנק קבע לפירמה שנטלה ממנו אשראי, וככל שדירוג האשראי שהבנק קובע לפירמה גבוה יותר, הסיכוי שהיא תנפיק אג"ח בבורסה קטן יותר. במחקר של פרופ' דוד רוטנברג ומיכל זילברברג מיחידת המחקר בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, נמצא כי גם פירמות קטנות ובעלות סיכון גבוה ניצלו את הגאות בשוק ההון ואת שיעורי הצמיחה הגבוהים במשק בשנים 2007-2003 כדי להנפיק אג"ח בבורסה; ואולם, מפני משקלן הנמוך יחסית בסך הנפקות האג"ח (במספר ובהיקף), ניתן להניח כי השפעתן על הסיכון הכולל של תיק האשראי הבנקאי הייתה מועטה.

בניתוח נעשה שימוש במספר שיטות סטאטיסטיות, ובמיוחד במודל ה"לוגי'ט", המבחין בין פירמות שהנפיקו אג"ח בבורסה לניירות ערך בתל אביב לבין אלה שלא הנפיקו. המודל התבסס על משתנים של סיכון הפירמה, והעיקרי שבהם הוא דירוג האשראי שקבע לה הבנק המסחרי שנתן לה אשראי - משתנה ייחודי בספרות המקצועית בנושא. יחסים פיננסיים נוספים ששימשו בניתוח מבטאים בין היתר את גודל הפירמה, רווחיותה ומידת הנזילות שלה. המחקר נערך על רקע התגברות האיום התחרותי על מערכת הבנקאות בתחום האשראי העסקי בשנים האחרונות - התפתחות שהתבטאה בירידה ניכרת של שיעור האשראי הבנקאי בסך המקורות (האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי) שגייס המיגזר העסקי.

לפי מדדים שונים (יחס האשראי הבנקאי לתוצר, יחס ההפרשות השנתיות לחובות מסופקים לסך האשראי הבנקאי ועוד) ירד בשנים האחרונות הסיכון בתיק האשראי. עם זאת נמצאו בעבודה שתי השפעות מנוגדות על סיכון האשראי - תוצאת יציאתן של פירמות איכותיות לשוק ההון: מחד גיסא נוצרה הגדלת הסיכון עקב יציאתן של פירמות פחות מסוכנות מהתיק, ומאידך חלה הפחתה בסיכון, עקב יציאתן של פירמות גדולות המגדילה את הפיזור של התיק.