שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל נד"ב, דחתה תביעת דיבה שהוגשה נגד הבמאי מוחמד בכרי, שהוגשה בעקבות הקרנת סרטו: ג'נין ג'נין. התובעים, חמישה חיילי מילואים, טענו כי בכרי הציגם בסרטו כמי שביצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע חומת מגן. הם תבעו ממנו פיצוי בסך 2,530,000 שקלים.
התביעה נדחתה, וזאת על-אף שנקבע כי בסרט נאמרו דברי לשון הרע על חיילי צה"ל. התובעים יוצגו על-ידי עו"ד אמיר טיטונוביץ.
סעיף 4 לחוק לשון הרע הציל את בכרי מחיובו בתביעה. השופטת קבעה, כי החקיקה הנוכחית אינה מאפשרת חיובו של בכרי בתביעה בגין לשון הרע, שפורסמה אודות ציבור או חבר בני אדם. השופטת הדגישה שאחרת הייתה מקבלת את התביעה לאור זאת שמוחמד בכרי לא הוכיח "אמת דיברתי", ואף לא אף אחת מהגנות תום הלב. היא קבעה שהוא עשה את הסרט בחוסר תום לב מובהק, ושגם המניע להפקת הסרט היה פסול. מנגד, היא הציגה את התובעים באור חיובי מאוד.
התובעים טענו כי בניגוד לרוב לוחמי צה"ל שהשתתפו במבצע ונותרו אלמונים, הם רואיינו לכלי תקשורת רבים והפכו למזוהים ביותר עם מבצע חומת מגן. אשר על כן, טענתו של בכרי בדבר פשעי מלחמה שביצע צה"ל במהלך המבצע בג'נין תוך שימוש באצטלת סרט תיעודי, פוגעת בשמם הטוב.
מנגד, טען בכרי כי אין לתובעים כל עילה לתביעה אזרחית בעניין הסרט ג'נין ג'נין, מכיוון שאם כבר היה שם לשון הרע - היה זה על צה"ל ככלל וזו לא כוונה לחייל ספציפי. לטענת פרקליטיו, סעיף 4 בחוק לשון הרע, הרלוונטי לעניין, קובע כי לשון הרע על חבר בני אדם אינה בת תביעה, וכי הגשת כתב קובלנה פלילית פרטית בגינה מחייבת אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. כל זאת במטרה לשמור על חופש הביטוי.
עוד טען בכרי, כי חלק מחיילי צה"ל אכן ביצעו פשעי מלחמה, ולא נטען שם שכל חיילי צה"ל הם פושעי מלחמה. לטענתו, מדובר ביצירת אומנות שנועדה להציג את המבצע מנקודת הראות של תושבי ג'נין.
כאמור, בית המשפט קיבל בעיקרון את טיעוניו המשפטיים ככל שאלה מתייחסים לסעיף 4 לחוק איסור לשון הרע. עם זאת נקבע מפורשות בפסק הדין, כי בכרי אכן הוציא לשון הרע על חיילי צה"ל.
|
|
|
"תום לבו של בכרי אינו קיים"
|
|
בפסק הדין שללה השופטת מיכל נד"ב את האפשרות שאין כל עילה להגשת תובענה אזרחית בהתבסס על סעיף 4 בחוק לשון הרע. "לשון הרע המתייחסת או עלולה להתשמע כמתייחסת לכל אחד מחברי הקבוצה נותנת לכל אחד מהם עילה לתובענה אזרחית", קבעה והוסיפה כי לשון הרע על הפרט יכולה להיות מפורשת או משתמעת.
עם זאת הדגישה כי "ייחודם" של התובעים כנטען על ידם כמזוהים עם המבצע ובשל כך "מוציא" אותם מן הקבוצה ומעניק להם עילה לתביעה אינו נכון.
"ברור כי ייחודם של התובעים כפי שנטען על ידם אין בו כדי להוציא אותם מהקבוצה הכוללת של כל חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע", כתבה והעירה שהשאלה המתעוררת היא האם לכל אחד מחיילי צה"ל שהשתתפו במבצע חומת מגן מוקנית זכות תביעת לשון הרע נגד יוצרי הסרט. "התשובה לשאלה זו, לטעמי, שלילית", ציינה.
"נוכח גודל הקבוצה (מאות חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע) אינני סבורה שיש חשש שהאדם הסביר יסבור שהסרט מתייחס לכל חייל וחייל שהשתתף במבצע, בהיעדר התייחסות לחייל ספציפי ובהיעדר אמירה בסרט כי המעשים הנטענים נעשו על-ידי כל חיילי צה"ל".
בשולי הדברים הדגישה השופטת נד"ב כי הסרט ג'נין ג'נין אכן מכיל תכנים של לשון הרע המתייחסת לכלל חיילי צה"ל האמונים על שמירת טוהר הנשק.
"אשר לתום לבו של המפרסם - תום זה אינו קיים בנסיבות שלפני. על-פי הפסיקה הבמחנים לקיומו של תום לב הם האם הפרסום נעשה ממניעים טהורים ובאיזו מידה נקט המפרסם אמצעים סבירים לבדוק אמיתות הדעה שהביע. בענייננו לא הוכחה בדיקת אמיתות הדברים למעט טענה בעלמא של הנתבע כי שמע הדברים מעדים שונים, עוד יחידה של בעל דין".
עוד ציינה כי מהתרגום לאנגלית של הסרט ניתן לראות את חוסר תום הלב של מוחמד בכרי. "הוכח חוסר תום לב מובהק של הנתבע בכך שאישר כי בתרגום האנגלי לסרט מופיעות מפי העדים המילים 'טבח' ו'רצח עם' בעוד שמילים אלה לא נאמרו על-ידי העדים בסרט ואין להן זכר בתרגום העברי לסרט.
ביחס לתובעים קבעה השופטת כי מניעיהם בתביעה היו טהורים. "עדויות התובעים בחקירותיהם הנגדיות היו אמינות, כנות והגונות. התרשמתי שלא הייתה מגמתיות בעדותם והם העידו על הדברים כהווייתם גם כשנגדו את האינטרס שלהם בדיון".
בשל כל האמור לעיל נדחתה התביעה מן הטעם הטכני של הוראת סעיף 4 בחוק שלא ניתן להגישת תביעת לשון הרע על לשון הרע שנאמרה על ציבור ולא עקב הגנה מהותית שהצליח בכרי לספק.
|
|
איציק וולף / Itzik Wolf
עיתונאי. כתב כלכלי. דוא"ל itzik@News1.co.il. רשימות
| תאריך: |
29/06/2008
|
|
|
עודכן: |
29/06/2008
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
אדלינה קליין השאירה אחריה מורשת של מילים, של מעשים, של לב גדול. היא לימדה אותנו שהספרות אינה רק כתי...
