לאן נעלמו האצבעות?

התינוק (תובע 1) נולד עם חסר חלקי של שתי אצבעות בכף יד שמאל. לאמו של התינוק, התובעת 2 (להלן: "התובעת"), בוצעו במהלך הריונה, שתי סקירות מערכות מורחבת (אולטראסאונד), שלא גילו את הפגם. השאלה שהועמדה לדיון במסגרת תיק זה היא האם אי גילוי הפגם במסגרת שתי תקופות האולטראסאונד, מהווה רשלנות של הרופאים הבודקים.

יתר הנתבעים בתיק, מעבר לשני הרופאים דלעיל, הם המוסדות הרפואיים ו/או הבעלים של המוסדות הרפואיים ו/או הגורם הביטוחי. התובע צירף חוו"ד רפואית מטעמו, בה ציין כי קיים קשר סיבתי ישיר בין ניהול ההיריון תוך כשל אבחנתי של שתי סקירות המערכות המורחבות ובין הולדתו של התובע כתינוק פגום מבחינה אורטופדית, על כל המגבלות הנגזרות מכך. הנתבעות צירפו חוו"ד מטעמן, שציין כי אין להוציא מכלל אפשרות כי הפגם נוצר לאחר מועד ביצוע בדיקות האולטראסאונד שנערכו לתובעת.

ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו. ההלכה בפסיקה היא כי בנושאים רפואיים מודרך השופט ע"י חוו"ד המומחה שמינה, וברוב המקרים מאמץ הוא את הממצאים והמסקנות הרפואיים שבה, אם אין לו סיבה מיוחדת לסטות מהם. לנוכח זאת, המשקל שביהמ"ש מייחס לחוות דעתו של פרופ' טפר, וקביעותיו בה, הוא גבוה. פרופ' טפר, במסקנותיו המפורטות בסעיף 11 לעיל, הגיע למסקנה, כמפורט בס"ק (ו) לאותו סעיף, כי על אף אי-גילוי הפגם, שהיה קיים בעת ביצוע הסקירות, לא ניתן לומר כי הרופאים המבצעים התרשלו בביצוע הבדיקה, אלא מדובר על מגבלות הבדיקה. פרופ' טפר דיבר על מגבלות בדיקת האולטראסאונד בגילוי פגמים דוגמת זה דנן.

פרופ' טפר סבור כי לא כל פגם ניתן לגילוי בבדיקת אולטראסאונד, ובמיוחד פגמים כממצא בדיד יחיד באיברים שגודלם קטן, דוגמת המקרה דנן. פרופ' טפר איננו קובע קביעה זו בעלמא, אלא הוא מסתמך על מחקר, המלמד כי הסיכוי לגלות פגם דוגמת זה דנן הוא כ-15% בלבד מכלל הבדיקות. לשון אחרת, 85% מסקירות המערכות שמתבצעות לא היו מגלות את הפגם.

ההשלכות למקרה דנן הן ברורות. שני הרופאים ביצעו את שתי הסקירות, ולא מצאו כל פגם באצבעות כף יד שמאל של העובר (התובע). אין זה אומר כי ביצעו בדיקה שאינה זהירה ו/או סבירה. זה אומר כי הם נכללים באותן 85% מהסקירות שהפגם אינו מתגלה בהן, עקב מגבלות הבדיקה עצמה. במילים אחרות, אי הגילוי או הזיהוי של הפגם בנסיבות המקרה דנן (ממצא בדיד, יחיד, באיבר קטן) אינה בגדר בדיקה רשלנית.

ביהמ"ש קיבל את מסקנותיו של פרופ' טפר בחוות דעתו, על-פיו הרופאים הנתבעים דנן ביצעו את שתי הסקירות האמורות לתובע בצורה זהירה וסבירה. נקבע, כי אי זיהוי החסר החלקי באצבעות כף יד שמאל לא נובע ממעשה או מחדל של הרופאים עצמם, אלא ממגבלות בדיקת האולטראסאונד עצמה. משלא מצא ביהמ"ש כל מעשה רשלנות מצד הרופאים המבצעים, הרי שלא הוכחה עילת הרשלנות נגד הנתבעים או מי מהם, ודין התביעה להידחות. בנוסף, אין כל בסיס לטענת התובעים, כי ביצוע בדיקות הסקירות, שלא גילו את הפגם, גרמו להולדת התובע "הולדה בעוולה".