קבלן שרימה את בנק משכן - לכלא

תשעה חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי ו-20,000 שקל קנס, נגזרו (יום ב', 21.7.08) בבית משפט השלום בתל אביב על רן הופמן, מנהל חברת בנייה, שהורשע בעבירות מרמה וזיוף. שותפתו, ראיסה טרכלמן, בת 55, נידונה לחצי שנה עבודות שרות , ארבעה חודשי מאסר על תנאי, ו-10,000 שקל קנס.

הופמן הורשע על-פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון בזיוף מסמכים בשנת 1999 שאפשרו לרוכשי דירות בשני פרויקטים שבנה לקבל משכנתאות מבנק "משכן", והכסף שהתקבל בסך 3,300,000 שקל שימש לבניית הבניינים.

טרכלמן הורשעה יחד עם הופמן במעשים דומים בפרויקט נוסף, בניית בית מגורים בחיפה, שבו היו שניהם בעלי חברת הבנייה. ב-1999 זייפו השניים מסמך שנחזה להיות היתר בנייה מטעם עיריית חיפה, והעבירו אותו לבנק "משכן". בהזדמנויות ובמועדים שונים באותה שנה העבירו השניים לבנק "משכן" מסמכים כוזבים המעידים על התקדמות הבנייה בפרויקט. וכן העבירו לידי הבנק מסמכים המפרטים בכזב את הסכומים שרוכשי הדירות הפקידו בידיהם על חשבון רכישת הדירות, אף שהרוכשים לא שילמו להם את הסכומים הנקובים במכתבים.

טרכלמן גם הביאה, על דעתו של הופמן, לבנק אנשים שביקשו לרכוש דירות בפרויקט וחתמו על בקשת הלוואה. הלווים הוכיחו לכאורה את יכולתם לעמוד בתנאי החזרת ההלוואה וחתמו על הוראת קבע המזכה את בנק "משכן" בחיוב חשבונם לפירעון הלוואה. בהסתמך על היתר בנייה המזויף ושלל המסמכים הכוזבים שהציגו לבנק משכן, נעתר הבנק לבקשת הלווים והעביר לידי השניים 2,550,000 שקל ששימשו אותם בבניית הפרויקט.

השניים הגיעו לעסקת טיעון על התביעה, אך התובעת הודיעה כי אינה כבולה עוד לעסקה עם הופמן משום שלא הגיע עד היום להסדר כספי עם הבנק.

ההגנה ביקשה להתחשב בכך שהופמן הודה בהזדמנות הראשונה, קיבל עליו אחריות כבר בשנת 2000, ושיתף פעולה עם החוקרים הפרטיים מטעם הבנק. הוא טען כי התלונות הוגשו נגד הופמן רק משום שהמיזם העסקי שלו כשל, וכי באמצעות הכספים שנלקחו כהלוואה מהבנק נבנו בניינים. עוד ציין כי מדובר בפרשיות שאירעו לפני 8-7 שנים ומאז חרב על הופמן עולמו, עסקיו התמוטטו, הוא עזב את תחום הבנייה, משפחתו התפרקה, ילדיו עזבו את הארץ והיום הוא מנסה לשקם את עצמו ולנהל אורח חיים רגיל ונורמטיבי. גם שירות המבחן המליץ שלא לשלוח אותו למאסר בפועל.

גם טרכלמן הודתה בהזדמנות הראשונה. כמו-כן התבקשה השופטת להביא בחשבון כי בעלה של טרכלמן, שהיה הרוח החיה מאחורי המעשים, לא הועמד לדין, משום שהסתלק מהארץ. עוד נטען כי היא כבר נענשה בכך שנאלצה לצאת לפנסיה מוקדמת מעבודתה בעיריה.

אבל השופטת זיווה הדסי הרמן כתבה בגזר הדין כי מעשיו של הופמן עלולים לגרום לכך שבנקים בישראל יתקשו לתת הלוואות על סמך המסמכים המוגשים בפניהם, ויאלצו להגביר את החקירה והדרישה לפני קבלת כל מסמך ומסמך, ובכך לערום קשיים בפני מי שנזקק באמת להלוואה. הוא גם גרם נזק כספי לבנק, שלא בא על תיקונו. לגבי טרכלמן כתבה השופטת כי יחד עם הופמן גרמה לבנק נזקים כספיים בהיקף גדול.