מדריך: איך לקרוא לרך הנולד?

רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו, מנדב עשרה כללים כיצד לקרוא לתינוק. בשיעורו השבועי מנה הרב את כל הדרכים לבחור שם לילד, אילו שמות לא לבחור ולמה צריך לשים לב. להלן תמצית מעובדת של הכללים.

איזה שם לתת לילדים?

מאחר שהשם משפיע על אישיותו ומזלו של האדם, הרי שיש לבחור שם טוב. ככלל, מתחלקים השמות לשלושה סוגים: שמות מתאימים וטובים, שמות רצויים פחות שאם קראו בהם לא משנים אותם, אלא אם כן קרה משהו שמצריך שינוי, שמות פסולים שאפילו אם קראו בהם משנים אותם.

מי צריך לבחור את השם?

קריאת השם היא הזכות של ההורים, לא של הסבא הסבתא או הדודה. השם צריך להיות שם שההורים אוהבים אותו ורוצים בו. הם צריכים להחליט בהסכמה בינם לבין עצמם. אחרי שהחליטו ראוי להתייעץ עם רב לראות שהשם הוא שם טוב ומקובל, כי לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם שלא טוב לילד, והדבר יפגע בו בהמשך החיים. אבל השמות צריכים להיות שמות שההורים אוהבים אותם.

מה עושים במקרה של ויכוח בין ההורים?

הם צריכים לדעת כי כל שם שלא מתאים לאחד מהם – לא יקראו בו. יחפשו עוד ועוד שמות עד שימצאו שם שמתאים לשניהם. אם יש ויכוח בין האב לאם על השם - יילכו לרב שיחליט על שם בשביל בנם.

מתי יש להחליט על השם?

את השם ראוי לקבוע רק אחרי הלידה. לפני כן אפשר להעלות רעיונות של שמות שונים. אבל קביעה בין ההורים תהיה בעיקר אחרי הלידה.

ואם ההורים של הבעל או האישה לוחצים לדעת את השם לפני הלידה?

כדאי לומר להם שהמנהג הוא שההורים מחליטים על השם רק לאחר הלידה. אם רוצה לעשות להם נחת ולשתף אותם – יכול להודיע להם את השם ממש לפני הברית, כדי שלא יתעורר ויכוח, שההורים ירצו שם פלוני או אלמוני דווקא וסבא והסבתא ירצו משהו אחר.

לְמה יש לשים לב כאשר בוחרים את משמעות השם?

ראוי לחפש שם שיש לו משמעות חיובית ושאין לו הקשר שלילי. הגמרא מספרת על רבי מאי, רבי יהודה ורבי יוסי שהיו הולכים בדרך. בניגוד לחבריו, רבי מאיר היה בודק את שמות האנשים לדעת את מעשיהם על-פי משמעות שמותם. כאשר הגיעו לאכסניה וביקשו מקום ללון, שאלו את בעל הבית לשמו, השיב להם: כִּידוֹר. אמר רבי מאיר לחבריו שמשמו משתמע כי מדובר באיש רשע, שכן שמו רמוז בתורה במשמעות שלילית - "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה, בנים לא אמון בם". רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצל בעל האכסניה את כספם, כי נראה בעיניהם איש ישר, ואילו רבי מאיר החביא את כספו ליד בית הקברות, במקום שלא יחפשו אותו אנשים אחרים. אירע המקרה והמקום שבו החביא רבי מאיר את כספו היה ליד קבר אביו של אותו כידור הפונדקאי.

בלילה בא אביו של כידור וגילה לו בחלום שיש כסף ליד קברו בבית עלמין, בא הפונדקאי לרבי מאיר וסיפר לו את החלום בבקשה שיסייע לו בפתרונו. אמר לו רבי מאיר שחלומות של ליל שבת אין בהם ממש. ליתר ביטחון, הלך רבי מאיר ושמר את כספו עד מוצאי שבת. במוצאי שבת באו רבי יהודה ורבי יוסי לכידור וביקשו את כספם. אמר להם: לא היו דברים מעולם, ובמילים אחרות: מעולם לא הפקדתם את כספכם אצלי. אמר להם רבי מאיר: למה לא בדקתם בשמו? אמרו לו רבי יהודה ורבי יוסי: למה לא הזהרת אותנו? הסביר להם רבי מאיר שהעניין הזה של השמות הוא לא דבר ודאי ומוחזק לגמרי, אבל בהחלט יש בו סיבה לחשש. הלכו אותם חכמים ומשכו את כידור בדיבור, הישקו אותו יין, ושמו לב כי שפמו מלוכלך בעדשים. הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך ביקש שתתני לנו את הכסף שהפקדנו אצלו, וסימן לדבר - שנתת לו הבוקר לאכול עדשים. כאשר היא שמעה את הסימן ה"בדוק" הזה – נתנה להם את הכסף שלהם והלכו לדרכם. כששמע אותו פונדקאי כי חכמים הצליחו להערים עליו ולקחו את כספם חזרה הלך והרג את אשתו מרוב כעס.

מספרת הגמרא שבהמשך הדרך למדו חכמים מרבי מאיר לבדוק את בני האדם בשמות. לא שהשמות אומרים בוודאות על תכונותיו של האדם אבל הם יכולים ללמד אותנו לחשוש – משום ש"השם גורם". לכן לא קוראים בשם "נמרוד". שמשמעותו מרידה, וכן כל כיוצא בזה.

האם חייבים לקרוא דווקא בשמות של צדיקים?

כדאי שהשם יהיה שם של אנשים טובים וישרי דרך, אנשים צדיקים. אם קוראים על שם אדם מסוים, ראוי לבחור אדם שהוא חיובי - שומר מצוות, בעל מידות טובות וכדומה.

מה באשר לשמות עם משמעות כפולה?

לא מומלץ לכתחילה לקרוא בשם "מתן", שהוא שם של כהן לעבודה זרה, למרות שמשמעות השם היא חיובית. כן לא טוב לקרוא לכתחילה בשם "ענת" או "נבו", שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי בתורה. בשמות עם משמעות כפולה - אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע כמו למשל "נעמה" או "ישמעאל", מותר לקרוא בשם זה, ויכוונו ההורים לרבי ישמעאל שהיה כהן הגדול ולא לישמעאל שהיה פרא אדם. יכוונו לנעמה אשת נח ולא לנעמה אחות תובל קין שחטאה והחטיאה את הנפילים. כן השם "יהודית" שהייתה מרשעת – אשת עשיו, ואחרת צדקת שהצילה את ישראל בימי הבית השני. כן אבשלום ואלעד שהם שמות שמשמעותם חיובית אף על-פי שהיה אדם שלילי שנקרא בשם זה.

ומה אם בשל אילוצים משפחתיים צריך לקרוא בשם לא חיובי?
אם חייבם לתת שם של אדם שלא היה איש חיובי, כגון סבא או סבתא שהיו בעלי מידות רעות או שלא היה אנשים טובים עם הבריות, אפשר לכוון בעת קריאת השם על שם של צדיק שנקרא באותו שם בדיוק, וטוב יותר טוב להוסיף שם שני על השם של הסבא או הסבתא הללו.

מה היחס לשם מיוחד?

אין לקרוא לבן או לבת בשם שלא רגילים בו, שם פלאי. שם זה עלול לגרום לילדים צער כשיגדלו - בין כשהם ילדים ולפעמים גם בין מבוגרים.

ולקרוא על שם אדם שנהרג או שהיו לו חיים קשים?

אין לקרוא על שם אדם שחלילה נהרג במלחמה או ממחלה קשה בקיצור ימים ושנים. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח, ונולד לו כעת נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם נוסף. נוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל, יחיה, וכן לכוון על שמו של מישהו אחר.

האם יש איסור לקרוא שם של בן לבת ולהפך?

אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. על דבר זה ראוי להקפיד, משום שהוא עלול לגרום צער לילדים בעת שיגדלו, שחבריהם עלולים להציק להם בשל כך. גם הילד עצמו עלול להתבלבל, ובימינו שיש כאלה שלא יודעים אם הם בנים או בנות, ראוי להקפיד בדבר זה ביותר שהילדים לא יתבלבלו בדבר זה כלל. כמו-כן ראוי לא לקרוא לבת בשם הדומה בשורשו לשם של בן, כמו: רפאלה, דניאלה, שרונה, יוספה וכדומה, שזה עלול להפריע לילדה כשתגדל להיזכר תמיד על שם פלוני שעל שמו היא קרויה.

שמות בלועזית מן הסתם אסורים, האמנם?

חכמינו אמרו כי בני ישראל זכו לגאולת מצרים בזכות זה שלא שינו את שמותיהם לשמות נכריים. לצערנו, אחרי חורבן הבית השני יצאנו לגלות ולא נגאלנו ממנה כמעט אלפיים שנה. בגלות זו שינינו את שמותינו לשמות נכריים, והדברים קשורים לעיכוב הגאולה של ישראל.

לכן אם השם לקוח מתרבות הנכרים ראוי מאוד להחליף אותו בשם עברי. ואף על-פי שזה לא כל כך קל להחליף שם - זה כדאי, כיון ש"שם" הוא משהו מהותי לאדם, ולא איזה "סימן היכר" חיצוני כפי שנוטים לחשוב.

איזבל הוא שם של אשתו של אחאב שהיה מלך רשע. היא זאת שהחטיאה אותו וגרמה הרבה צער ועוגמת נפש לעם ישראל בתקופת שלטונו. בהמשך הדורות פגשנו את השם הזה פעם נוספת באותו הקשר גרוע - גם מלכה וגם מסיתה. איזבל מלכת ספרד שהסיתה את פרננדו מלך ספרד לגרש את יהודי ספרד ולהפעיל בארצו אינקוויזיציה נוראה ששרפה מאות ואלפי יהודים על המוקד. גם השמות: מאי, יולי, אוגוסט, הם גם שמות של נכרים וגם שמות של אלילים נכריים. בהחלט ראוי להימנע מלקרוא בהם, ואם נקראו כבר – צריך להחליפם.

מי שיש לו שם לועזי ואין לו משמעות שלילית, טוב שישנה את שמו לשם עברי בלשון הקדש, אבל זאת לא חובה. בחו"ל נותנים לפעמים לאדם שני שמות - אחד עברי לבית הכנסת ואחד לועזי לרחוב הנכרי. כשאדם זה עולה לארץ ורוצה לעבור לשמו העברי - לא צריך לעשות "סדר שינוי השם" כנהוג, אלא יחליט מהיום ששמו כך וכך ויודיע לחבריו ומכריו, ומכאן ואילך יקפידו לקרוא לו בשמו העברי החדש.

אין שום חשש לקרוא להורים בשמות שניתנו להם ביידיש או בלאדינו, שהם תרגומים של לשון הקדש, שנכנסו לשפת היהודים באותן תקופות. אבל כשקוראים על שם סבא או סבתא ששמם הוא בשפות אלו - יש לקרוא על שמם בתרגום השם לעברית.

מה באשר לשם המכיל אותיות משמות הקודש?

מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הקב"ה רק אם הוא מופיע בתנ"ך, כגון: צורישדי, עמנואל, מישאל וכדומה. אולם אין לקרוא בשם כזה כשאינו מופיע בתנ"ך. לכן יש להימנע משמות חדשים כמו: נסיה, אוראל, בת-אל וכדומה, אף-על-פי שיש להם משמעות חיובית. לפעמים השמות הללו מפעילים כוחות של מעלה, ולא תמיד בכיוון הנכון.

באשר לכתיבת שם המכיל אחד משמותיו של הקב"ה - מצד הדין אפשר לכתוב שמות המכילים אותיות משמות הקב"ה באופן רגיל בלא חשש, ואין צורך להפסיק את המילה על-ידי מקף וכדומה בין אותיות י' ל-ה' או בין א' ל-ל', כגון נתנאל או בתיה. אבל ידוע שהרב יהודה צדקה עליו השלום היה כותב את שמו יהודא באל"ף, כדי שלא יטעו וישמיטו את האות דל"ת, ויהיה כתוב בטעות שם השם.

מותר לקרוא בשם "שלום", שהוא שמו של הקב"ה, ואין חשש בדבר. רק להקפיד לא להזכיר שם זה במקלחת ובמקומות מטונפים. מן הדין אפשר לכתוב את השם "שלום" באופן מלא ללא שום שינוי. אומנם במה שכתב הרמ"א להקפיד בכתיבת השם שלום, שלא להשלים את כתיבת המלה במלואה אלא רק בקיצור: שלו' – האשכנזים נהגו להקפיד, אבל הספרדים לא נהגו להקפיד על כך.

האם אפשר לקרוא בשם של מלאך?

אין שום חשש לקרוא בשם של מלאכים, אלא רק באותם שמות שהם מקובלים בעם ישראל כגון: מיכאל, רפאל, אוריאל, גבריאל וכדומה. אבל אין לקרוא בשמות מלאכים שאין רגילים לקרוא בהם אף-על-פי שמצד הדין אין בזה איסור, כי יש בכך חשש שהוא קורא ומזמין את המלאכים לחינם.